כְּחֹם קְרִינַת הָרֶקַע הַקּוֹסְמִית נִדְעַךְ וְנֵלֵךְ
בָּשָׂר וְדָם הָיָה לוֹהֵט, פּוֹעֵם,
אִישׁ בְּחַיָּיו אִישׁ לְזִקְנָתוֹ
אִישׁ לְהֶבֶל יָמָיו לְאַחֲרִית יָמָיו
לַהַט רִאשׁוֹנִי פְּעִימַת נְעוּרִים
רוֹגְעִים עַתָּה בִּי
הִתְקָרְרוּת אִטִּית, אוּלַי פִּכָּחוֹן,
וַדַּאי חֶשְׁבּוֹנוֹת הַתּוֹעֶלֶת הָאִישִׁית וַדַּאי הִתְיַשְּׁרוּת עִם הַשּׁוּרָה
וַדַּאי הִתְרַשְּׁלוּת הָרָצוֹן
הֲלַךְ־רוּחַ זְעֵיר בּוּרְגָנִי הִסְתַּגְּרוּת בְּדָלֶת אַמּוֹתַי
דְּאָגָה לְאַרְבָּעָה קִירוֹת לְחֶשְׁבּוֹן הַבַּנְק לְתָכְנִיּוֹת הַחִסָּכוֹן לְקֻפּוֹת הַגֶּמֶל
                                                                              לְזִקְנָה בְּטוּחָה
כָּנוּעַ כְּפָקִיד זוּטָר, מְמַלֵּא מִצְווֹת כְּאַחַד הָעֵדֶר
מִתְגַּדֵּר בַּשִּׁירָה כִּבְמָחוֹז אוֹטוֹנוֹמִי
גִּבּוֹר־רוּחַ שֶׁל נְיָר שׁוֹעֶה לְשָׁעָה קַלָּה לְקוֹל הָרוּחַ שֶׁעוֹד נוֹתַר בִּי
בְּשָׁלוֹשׁ מַעֲלוֹת קֶלְוִין
מִתְגַּבֵּר לְשָׁעָה קַלָּה, גּוֹאֶה כְּנָהָר מֵעַל לִגְדוֹתָיו
וְשָׁב לַעֲלִיבוּת הָרֹגַע לְאֶפֶס הַמַּעַשׂ לְחֻלְשַׁת הַדֵּעָה וְהַדַּעַת
לְחֻלְשַׁת חַיַּי לְאַפְרוּרִיּוּת יָמַי.

*שָׁלוֹשׁ מַעֲלוֹת קֶלְוִין – הַטֶּמְפֶּרָטוּרָה שֶׁל קְרִינַת הָרֶקַע הַקּוֹסְמִית כַּיּוֹם.