נֵשֵׁב עַל הַסַּפְסָל בַּפַּארְק
נְדַבֵּר עַל הָא וְדָא
וְכָל מָה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר
יִזְעַק
מִתַּחַת לַבְּגָדִים

הַוְּרִידִים בָּרֶגֶל שֶׁלְּךָ
פּוֹעֲמִים בְּקֶצֶב הַלֵּב
וְגַם הַוְּרִידִים שֶׁלִּי
מַתְחִילִים לִפְעֹם בְּאוֹתוֹ הַקֶּצֶב

וּכְשֶׁאוֹתָהּ הָרֶגֶל תִּקַּח אוֹתְךָ מִמֶּנִּי
אֲנִי אַמְשִׁיךְ לִפְעֹם בַּקֶּצֶב שֶׁלְּךָ

כְּשֶׁאָסִיט אֶת הַמַּבָּט שֶׁעָקַב אַחֲרֶיךָ עַד לָאֹפֶק
פִּתְאוֹם אֶרְאֶה אֲלֻמָּה שֶׁל חַרְצִיּוֹת
מִתַּחַת לַסַּפְסָל שֶׁעָלָיו יָשַׁבְנוּ

אֲנִי יָכוֹל לְהִשָּׁבַע שֶׁהֵן לֹא הָיוּ כָּאן קֹדֶם

כְּשֶׁרָכַנְתִּי מֵעֲלֵיהֶן לִשְׁאֹל מֵאַיִן בָּאוּ
הֵן עָנוּ

"כָּאן קְבוּרָה הָאַהֲבָה"

קָטַפְתִּי אַחַת לְמַזְכֶּרֶת
וְיִבַּשְׁתִּי אוֹתָהּ בֵּין הַדַּפִּים
שֶׁל סֵפֶר חַיַּי

**איור ראשי: שרון וובר-צביק.