יַלְדָּה אַחַת שָׁכְחָה לִגְדֹּל.
מִסְתּוֹבְבִים הַהוֹרִים בְּיֵאוּשׁ גָּדוֹל:
"הַיַּלְדָּה אֵינָהּ רוֹצָה לִגְדֹּל
רַעְיוֹן כָּזֶה קָשֶׁה לִסְבֹּל."

"אֲנִי רוֹצָה לָגוּר בְּתוֹךְ עָצִיץ,"
לָחֲשָׁה הַיַּלְדָּה,
"בְּתוֹךְ עָצִיץ אֲנִי רוֹצָה לִגְדֹּל!"

אִמָּא וְאַבָּא
הִכְנִיסוּ אֶת הַיַּלְדָּה לְעָצִיץ.
כִּסּוּ אוֹתָהּ בְּחַמְרָה עַד הַבִּרְכַּיִם.
כִּסּוּ אוֹתָהּ בְּמַיִם
כָּל שְׁעָתַיִם,
הִשְׁקוּ גַּם בְּמִיץ.
הֵזִיזוּ אֶת הַוִּילוֹן
פָּתְחוּ אֶת הַחַלּוֹן,
לַחֶדֶר נִכְנְסוּ שָׁמַיִם
נִכְנְסָה גַּם שֶׁמֶשׁ
עַל הָאַף צִיְּרָה לָהּ נֶמֶשׁ.

הַיַּלְדָּה שֶׁשָּׁכְחָה לִגְדֹּל
גָּדְלָה וְגָדְלָה בְּתוֹךְ הֶעָצִיץ.
כָּל הַשְּׁכוּנָה בָּאָה לְהָצִיץ.
נִדְחֲקוּ יְלָדִים וְגַם מְבֻגָּרִים:
אֶחָד נִדְחַף, אֶחָד דָּחַף
אַחֵר הִרְבִּיץ
כְּדֵי לִרְאוֹת יַלְדָּה בְּתוֹךְ עָצִיץ.

דּוֹדָה אַחַת בַּחֶדֶר בִּקְּרָה
נִבְהֲלָה וְצָרְחָה:
"הוֹצִיאוּ מַהֵר אֶת הַיַּלְדָּה
לִפְנֵי שֶׁתַּגִּיעַ לַתִּקְרָה!"

**מתוך "מחשבות שאינן רוצות לישון", איורים: יונתן גרשטיין (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1980)