בְּפְגשׁ הַלַּיְלָה אֶת הַיּוֹם
רִיסֵי עוֹלָם נִפְתָּחִים
וְיֹפְיוֹ שֶׁל הַבֹּקֶר הַמְּנַעֵר אֶגְלֵי טַל
קָם, כְּשֶׁרֵיחַ הַדָּרִים מְרַעֲנֵן מְלַוֶּה וְעוֹטֵף.

זוֹרַחַת הַחַמָּה
מְנִיעָה דְפוּסֵי הַבֹּקֶר
מִתְמַתַּחַת לְכָל פִּנָּה
שׁוֹלַחַת קַרְנַיִם חַמּוֹת
מְמִסָּה לֵב קָפוּץ כְּאֶגְרוֹף וּמְנַשֶּׁקֶת

מַנְגִּינָה מִתְקָרֶבֶת וְכוֹבֶשֶׁת
עֵינַיִךְ נְשׂוּאוֹת אֶל הַיָּרֹק
פְּרָחִים קוֹרְצִים מִבֵּין עַנְפֵי הָעֵצִים
בְּגוֹנֵי אֲדָמָה בְּעוֹנַת הַסְּתָו

וַאֲנִי עוֹמֶדֶת וּמְחַכָּה
וּכְשֶׁמּוֹנִית מִתְקָרֶבֶת
אֲנִי, לַעֲבוֹדָה הוֹלֶכֶת
חַלּוֹן סוֹגֶרֶת וְעוֹלָם נוֹעֶלֶת