יָמִים רָבִים
יָמִים רָבִים
נָפַל צִלִּי הֶחָרוּךְ
עַל הַגַּגּוֹת
וְהַבָּתִּים.
דִּמְעוֹתַי נָסְעוּ
כְּרַכָּבוֹת וּפִרְכְּסוּ
עַל בִּצְעֵי-הַמַּיִם
כְּצִפּוֹרִים
עוֹמְדוֹת.
עֵינַי חָגְגוּ אוֹר,
זְהָבָם קִפֵּץ
עַל הַמַּיִם הַיָּפִים
כְּדָגֵי-עֲפִיפוֹן טוֹפְפִים
בַּגֶּשֶׁם.
מְרַחֵף עָלִיתִי
עַל גַּגּוֹת הַבָּתִּים,
רוֹאֶה בַּמִּרְפָּסוֹת
אֵיךְ הכְּבָסִים התְּלוּיִים
שָׂרִים בַּגֶּשֶׁם.
משורר הפרטים הקטנים שמצטרפים לעולם אומר שירה. כמה יפה!