וְאֵיךְ זֶה שֶׁנּוֹלַדְנוּ בְּאֶגְרוֹפִים קְפוּצִים

וּמִטִיפִּין שֶׁל אַהֲבָה נִפְקְחוּ אֶצְבְּעוֹתֵינוּ,

הָיִינוּ לְיָד פְּתוּחָה לִרְוָחָה,

לָמַדְנוּ לִּבְטֹחַ בִּיכֹלֶת הַצִּפַה

וְלֹא לְפַחֵד כְּלָל מִשַּׁאֲגַת הַשָּׁמֶשׁ.

וְהָיוּ יָמִים בָּהֶם קָפַצְנוּ יָד לְאֶגְרוֹף

וְהִתְדַּפַּקְנוּ נוֹאַשׁוֹת עַל סוֹרָגַיו שֶׁל לֵב נָעוּל,

וּמִכֹּחַ וּמִכּוֹרַח חַיּוּת פִּלְאִית

שַׁבְנוּ וְנִפְתָחְנוּ בְּזוֹכְרֵנוּ

אָהֲבָה.

הִנֵּה כִּי אָדָם הוֹלֵךְ מִן הָעוֹלָם

וְיָדָיו פְּתוּחוֹת כְּמוֹ לְבַקֵּשׁ – "עוֹד קְצָת"…

וְאִם נִשְׁקוֹט לְרֶגַע וְנַקְשִׁיב

נִשְׁמָע אֶת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁבַּמִלִּים:

"הוֹ כַּמָּה הָיָה זֶה הוֹד וְנוֹרָא"

"הוֹ כַּמָּה חֶסֶד וְהַדָּר וְנִפְלָא"