טנא ביכורים
מה שבא ליד | ד"ר אושי שהם-קראוס | יצירה עברית | 2024 | 68.6 ש"ח | 135 עמ'

קוראים לו אשר, הוא מתקין תריסים עצמאי בן 42 מנס ציונה, נצר לשבט ירושלמי ששורשיו נמתחים כ-200 שנה אחורה. אשר נמצא איפשהו על הספקטרום של הפרעת אישיות כלשהי והמעקב אחר התודעה שלו היא חווית קריאה אחרת לגמרי, על גבול החייזרית. הוא מחפש אהבה, כדי לשמח את סבתא ולהביא לה נין, כך שתוכל ללכת לעולמה בשלווה, ואנו נחשפים חזיתית לרצף של דייטים למציאת כלה. אין לו פילטרים, הוא יורה ישר לתוך פרצופנו את מה שהוא חושב, וגם מרגיש, ממש פיזית, כאן ועכשיו, ולאשר יש אך ורק כאן ועכשיו. הוא מכה אותנו בתדהמה מוחלטת, הלם של תחושות גוף גולמיות, בלתי ניתנות לעצירה.
אושי שהם קראוס הוא דוקטור לפילוסופיה של הכלכלה, עוסק בעתידנות באספקטים כלכליים, ובתחומים אלה מרצה באקדמיה, כותב בעיתונות ומשדר ברדיו. זהו הרומן הראשון של
סנוב אשכנזי מדימונה | זיו תדהר | כנרת זמורה דביר | 2025 | 78.4 ש"ח | 208 עמ'

זיו תדהר, אדריכל, אמן, קריין ומלחין, נולד וגדל בדימונה, עיירת הפיתוח המוכרת ביותר בישראל — וכנראה גם בעולם, בזכות "מפעל הטקסטיל". הוריו, מהגרי עבודה גולים מישראל הוותיקה, הגיעו בשנות השישים ל"מושבת העונשין" הציונית, בלי הרבה אידיאולוגיה אבל עם רוח ההגמוניה במפרשיהם, וגידלו אותו כבן למיעוט האליטיסטי לצד העולים מצפון אפריקה, יוצאי הודו והעבריים.
בסנוב אשכנזי מדימונה תדהר מספר על התמודדותם של הדימונאים — אשכנזים ומזרחים, פשוטי התושבים וראשי העיר — עם הסטיגמה ובעיות התדמית; על הפסיכולוגיה של השכונות; על מאבקי הספונג'ה והגינון בלב המדבר; על עוולות הממסד; על סינדרום תחנת הרכבת ועל ההדחקה המתמדת של ה"מפעל" הסודי, נוכחות מאיימת לצד הכביש לסדום.
זהו סיפור מפתיע על דימונה האחרת: עצבנית אך מבודחת, ישירה ודעתנית – אבל גם אוהבת ומחבקת.
קפה לורנץ | רון עמיקם | כנרת זמורה דביר | 2025 | 78.4 ש"ח | 240 עמ'

תל אביב, קיץ 1933. העיר רותחת בחום ובזעם. בעיצומה של סערת רצח ארלוזורוב, מקס — צעיר רוויזיוניסט, בטלן וכריזמטי — נמלט על נפשו מחשש שיואשם בפשע שלא ביצע. במנוסתו, הוא פוגש את גרטה היפהפייה, בת למשפחה טמפלרית, ונכבש בקסמיה. במקום להיעצר כחשוד, מגויס מקס בעל כורחו על ידי הבולשת הבריטית למשימה מסוכנת: להסתנן לקהילה הגרמנית המתבדלת ולרגל אחריה. הוא מצליח לקבל משרה ב"קפה לורנץ" ולהתקרב הן לגרטה והן לקהילתה.
רון עמיקם מקים לתחייה את תל אביב הקטנה של שנות השלושים בכתיבה סוחפת, בוטחת ועתירת דמיון ורגש. בשפה עשירה ומדויקת, הוא רוקם את סיפורו של מקס — דמות מורכבת ורבת־פנים הלכודה בין נאמנויות סותרות, בין אידיאולוגיה לרגש, בין חובה לתשוקה.
רון עמיקם, יליד 1964, בן למשפחה הלוחמת, עיתונאי, פובליציסט, ממקימי מכבי קביליו יפו. כתב או השתתף בכתיבתם ועריכתם של תשעה ספרים, כולם על כדורגל. קפה לורנץ הוא רומן הביכורים שלו, בו הוא משלב את אהבתו לתל אביב־יפו ועניינו בפרשת ארלוזורוב.
אלֵד | עדי אלבלה | טוטם ספרים | 2025 | 70 ש"ח | 197 עמ'

רומן הביכורים של עדי אלבלה אלֵד הוא הישג ספרותי נדיר ומרגש, מרשים ומפתיע בעוצמתו ובבשלותו. הרומן כתוב בגוף ראשון ובמרכזו צעיר בשנות השלושים, שברירי ורגיש, המתמודד תוך כדי תהליך התבגרות איטי עם עולם פנימי לא יציב (מה שהחברה ה"מתוקנת" והלשון הקלינית יגדירו כהפרעה נפשית) שבו הגבולות בין דימיון ומציאות לא קיימים, ממש כמו בספרות או בקולנוע ובאומנות בכלל.
בעולמו של אֵלֵד הוא מפיק סרט בכיכובם של המתים במשפחתו עימם הוא מצוי בקשר קבוע, הוא משלים תסריט, מחלק תפקידים, מחפש אתרים לצילום ורודף אחרי הפרטים האחרונים הקשורים ביצירת הסרט שהופך לתכלית חייו ונוגע גם בפרקים אפלים בתולדות האנושות, שהרי המתים במשפחתו נרצחו על-ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה והדי זיכרונות והזיות מאותם מאורעות צצים בערבוביה בתודעתו של אלד ונוכחים אצלו, ממש כשם שהם קיימים ונוכחים בתודעה הויזואלית הישראלית בכלל. אולם מתברר שפרשת הפקת הסרט איננה רק פרי הדימיון ושלפחות בעבר היה ניסיון אמיתי וטראומטי למדי להפיק סרט, שהותיר באלד צלקות עמוקות.
אלד מאפשר לעדי אלבלה לפרום עד דק את גבולות הריאליזם השגור ולפרוץ נתיב אמין ואותנטי אל מחוזות דקים ועדינים שמזכירים לנו עד כמה המציאות שלנו פגיעה ושברירית.
דוּלְדֶן | ארז מירנץ | הוצאת כתב | 2025 | 86 ש"ח |

דוּלְדֶן הוא רומן היסטורי אלטרנטיבי המתרחש בפודראבה, מדינה דמיונית, אך אפשרית, באזור הבלקן של ימינו. הרומן מתאר עולם מקביל לשלנו – ממנהיגיו הפוליטיים, ההיסטוריה, הכלכלה והמלחמות ועד קבוצות הכדורגל, הסופרים והמוזיקאים המקומיים. אף שהעולם החדש והפנטסטי לא מוכר לקורא העברי, הרומן יכול להיקרא גם כסיפור התבגרות, כעלילת ריגול, כנרטיב רומנטי ואף כהרפתקה פיקרסקית. דרך סיפורו של נער רגיש ומהורהר שנלחם על חיי אימו ועל אהבת חייו ונאלץ להכריע בין להציל את כל היקר לו לבין נפשו שעלולה לאבוד, עולה ההבנה שלא משנה מהי צורת השלטון – האזרח הקטן תמיד נמעך מתחת לכל אידאולוגיה שלטת.
ארז מירנץ הוא סופר ומחזאי. מחזותיו תורגמו לאנגלית, גרמנית, פולנית, ספרדית, פורטוגזית ויפנית. המונודרמה שכתב "ריאקציה" הוצגה בפסטיבל ישראל 2014. המחזה "צמחים מטפסים" הוצג בתיאטרון "הבימה" ואף עובד לסרט האמריקאי, "רופוס". זהו ספר הפרוזה השלישי שלו לאחר אוסף הסיפורים והמכתמים: "החיים הם הרע במיעוטו – מכתביו הגנוזים של אמהי"ד" (ילדי הקומדיה, 2016) ו"סופו של ההרג הטבעי" (בית אוצר, 2020).
חומרים מעולים ונראה שספרותינו ממשיכה ליצור ולרגש למרות הכול.