עֲשֵׂה אֶת הַדָּבָר הַנָּכוֹן. אַל תִּתְפַּתֶּה לְקֶסֶם הַחוֹבָה.
אִישׁ אֵינוֹ חַיָּב לִהְיוֹת חַיָּב, כָּךְ אָמַר דַּוְקָא לֵסִינְג, אִישׁ
הַנְּאוֹרוּת שֶׁחִנְּכָה אוֹתָנוּ שֶׁלֹּא דַּי בַּחַיִּים עַצְמָם, שֶׁיֵּשׁ לִגְבֹּר
עַל נְטִיַּת הַלֵּב, לְהִשְׁתַּעְבֵּד לְמוֹלֵךְ הַחוֹבָה, לִרְצֹעַ אֶת אָזְנֵנוּ
אֶל מִפְתָּנָהּ, לִרְאוֹת חֶשְׁבּוֹן וְלֹא אֶת צְחוֹק הַיְּלָדִים הַמְּכוּוָן
אֵלֵינוּ, לְהִתְעַלֵּם בַּאֲדִיבוּת מֵהַסְמָקַת הַפְּרָחִים לְמַרְאֵנוּ,
לְנַהֵל פִּנְקְסָנוּת שֶׁל עַשֵּׂה, סַיֵּם, הֵרָתֵעַ מֵהַגְּבוּל שֶׁלְּפָנֶיךָ,
מִפְּלֻגַּת הַיּוֹרִים מִצִּדּוֹ הָאַחֵר שֶׁל הַדֶּדְלַיְין, נַהֵל אֶת עֶדְרֵי
מַעֲשֶׂיךָ בְּסֵדֶר יוֹמְךָ שֶׁאַף מַשְׁכּוּכִית לֹא תֵּעָצֵר לִבְהוֹת
וְלַחֲלֹם, אַל תֵּרֵד בַּחֲצוֹת לַחֲצֵרְךָ לְיַלֵּל עִם הַתַּנִּים, אַל
תִּסָּחֵף חָלִילָה לִשְׂרֹף אֶת דִּירָתְךָ עַל כָּל מָה שֶׁיָּרַשְׁתָּ,
עַל יוֹרְשֶׁיךָ, עַל עַצְמְךָ, לַעֲלֹץ כְּנֵּרוֹן מוּל הַבְּעֵרָה,
וְלוֹמַר שִׁירָה.
טְוַח קוֹלֵנוּ הוּא אַדִּיר, אָמַר לִי פַּעַם מוֹרֶה לְדִבּוּר
שֶׁקִּמְטֵי פָּנָיו הָיוּ לִי כְּצִבְעֵי הַקְּרָב שֶׁל שֵׁבֶט הָנׇאוָחוֹ,
וּבְקוֹלוֹ הִדְהֲדוּ תֻּפֵּי הֲבָּאפֵלוֹ וּשְׁאָטוֹת עֵדֶר הַתּוֹאִים,
אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים רַק בַּעֲשִׂירִית מִמֶּנּוּ, יְרֵאִים לִפְרֹץ
אֶת גֶּדֶר הַמִּכְלָאָה, חֲרֵדִים לַחֲרֹד וּלְהַחֲרִיד וְלִצְנֹחַ לַתְּהוֹמוֹת
עוֹצְרֵי הַנְּשִׁימָה שֶׁיִּפָּעֲרוּ בְּתוֹכֵנוּ. עֲשֵׂה אֶת הַדָּבָר הַנָּכוֹן,
צְעַק, הָעֵר אֶת הַשְּׁכֵנִים, קַלֵּל אֶת הַתְּבוּנָה, צֵא לְתַיָּרוּת
פְּנִים, אַל תִּקַּח אִתְּךָ דָּבָר, גַּם לֹא אֶת הַבְּגָדִים שֶׁעָלֶיךָ,
שַׁל עוֹרְךָ מֵעַל שִׁלְדְּךָ, אַל תַּחְשֹׁשׁ לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ
לוֹעוֹ שֶׁל הַר גַּעַשׁ פָּעִיל, לְכֹד לְךָ צֶפַע אַרְסִי כְּחַיַּת
מַחְמָד, וְהַנַּח לוֹ לִזְחֹל בִּטְרַקְלִינֵי מוֹחֲךָ, תֵּן לִילָדֶיךָ לָצֵאת
בְּעֵרוּמָם, אַל תִּצֹּק אוֹתָם לְפִסְלֵי בְּרוֹנְזָה שֶׁל אַתְלֵטִים
יְוָנִיִּים קְדוּמִים, הַתַּךְ אוֹתָם, הַנַּח לָהֶם לִנְזֹל כְּלַבָּה
שֶׁתְּכַסֶּה וּתְחַמֵּם וּתְכַלֶּה אוֹתְךָ. צֵא לְמִלְחֶמֶת חָרְמָה
נֶגֶד הַחוֹבָה, הַשְׁמֵד מִזְכָּרִים, פְּתָקִים, לוּחוֹת אֶלֶקְטְרוֹנִיִּים,
תִּזְכּוֹרוֹת עַל הַמְּקָרֵר, הִכָּוֵה בְּרוֹתְחִין וְאַל תִּנְשֹׁף עַל צוֹנְנִים,
שְׁכַב עִם הָרִאשׁוֹן הַיּוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּיתְךָ, תַּנֵּה אֲהָבִים
עִם הַפֶּתַח, עִם הַמִּפְתָּן, עִם חֹר הַמַּנְעוּל, עִם הַפֶּצַע, עִם תִּקְעֵי
הַחַשְׁמַל וּנְזָרָיו, הִתְפַּחֵם, כְּתֹב בְּגִיר הַפֶּחָם שֶׁל גּוּפְךָ
לֹא וְלֹא, וְלֹא וְלֹא וָלֹא, וְשׁוּב פַּעַם לֹא. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ
בִּמְטַאֲטֵא וּבְיָעֶה, כַּבֵּד אֶת הָאָבָק, כַּבֵּד אֶת הַנְּגִיף הַמִּשְׁתּוֹלֵל,
כַּבֵּד אֶת לֹבֶן שְׂעָרְךָ, אֶת תּוֹתְבוֹתֶיךָ וּמִשְּׁקָפֶיךָ, עָרֹךְ
הַפְגָּנַת יָחִיד לְמַעַן גִּילְךָ הַמִּתְקַדֵּם, הַזְמֵן אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת
לְבֵיתְךָ, הוּא כָּל כָּךְ עָיֵף, כָּל כָּךְ זָקוּק לִמְנוּחָה, לֵךְ אִתּוֹ,
תְּמֹךְ בּוֹ, עֲקֹר אֶת עֵינָיו, הַעְפֵּל אִתּוֹ אֶל צוּקֵי דּוֹבֵר,
שַׁכְנַע אוֹתוֹ לִקְפֹּץ, אַךְ דְּאַג לְכָךְ שֶׁלֹּא יִתְרַסֵּק.
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר תְּגַלֶּה שֶׁאַתָּה עוֹד זָקוּק לוֹ, שֶׁאַתֶּם
עוֹד מְסֻגָּלִים לְחַיֵּךְ זֶה אֶל זֶה בְּפֶה חֲסַר שִׁנַּיִם
מְיֻתָּרוֹת, לְשַׁלֵּב אֶת עַצְמוֹת יְדֵיכֶם
וְלָלֶכֶת יַחַד, 
כַּזּוּג הָרִאשׁוֹן שֶׁזֶּה עַתָּה גִּלָּה אֶת הָאַהֲבָה.