close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • חירות המחשבה של המדע הבדיוני

    יורם אורעד | מחשבות | התפרסם ב - 23.03.18

    לעוף על כנפי הדמיון הרחק ככל שרק רוצים ומֵעֵזִים אך להתבסס על חוקי המדע והטכנולוגיה. זו המחשבה שעולה בי כשאני חושב על מהותה של ספרות המדע הבדיוני שאני כל כך אוהב וכל כך מתחבר אליה. המדע הבדיוני הוא סוגה ספרותית העוסקת בפיתוח עלילות ספרותיות המתבססות על עקרונות המדע, הטכנולוגיה, וגם הכלכלה. בעלילות המדע הבדיוני משולבים פיתוחים מדעיים, טכנולוגיים וכלכליים, והן מתארות את השלכות הפיתוחים על האדם הפרטי ועל החברה. העלילות מתרחשות בדרך כלל בעתיד אבל עשויות להתרחש גם בעבר. כך, למשל, אפשר לטוות סיפור מדע בדיוני על חברה מן העבר הרחוק מאד, שהייתה מפותחת מבחינה טכנולוגית וגילתה את סודות הטיסה לחלל, טסה אל מקומות רחוקים בחלל והתיישבה בהם. עלילת מדע בדיוני יכולה גם להתחיל בעבר הרחוק אבל להמשיך בעתיד. דוגמה כזאת אפשר למצוא בספר 2001: אודיסיאה בחלל, של ארתור קלארק (1917-2008), אחד מענקי הסופרים של המדע הבדיוני. העלילה מתחילה לפני מיליוני שנים. בחלקה הראשון מופיעה ציוויליזציה מתקדמת באופן פנטסטי, המבצעת שינוי בתכונות הביולוגיות של חבורת קופים שלבסוף, כעבור מיליוני שנים, הופכים לאדם המודרני. בחלקה השני, מיליוני שנים לאחר מכן, עוברת העלילה לאנושות המודרנית, המגלה אותות המגיעים ממתקן ששתלה ציוויליזציה בירח שלנו. אל הירח נשלחת משלחת מדעית לחקור את האותות. ברגע שנחשף המתקן, מתגלים אותות שמגיעים אליו מכוכב הלכת צדק. בחלק השלישי מתואר מסעה של חללית מאוישת אל כוכב הלכת צדק, שממנו הגיעו האותות אל המתקן שהתגלה על הירח. החללית מגיעה אל גורלה המדהים, שהותווה לה לפני מיליוני שנים.

    מעבר להיותה מהנה, מרתקת ומעוררת, ספרות המדע הבדיוני יש בה כדי לעורר השראה לפיתוחים טכנולוגיים ולתגליות מדעיות. למשל, יש להניח שספרו של ז’ול ורן (1828-1905) מהארץ לירח שנכתב בשנת 1865, המתאר שילוח חללית עם אנשים לירח באמצעות תותח עצום, סיפק השראה לפיתוח הטיסות לירח שהתקיימו במאה העשרים.

    ספרות המדע הבדיוני מעלה גם סוגיות חברתיות, מוסריות ואתיות אפשריות הנוגעות לחברת העתיד שיש בהן כדי לעורר ולהזהיר בנוגע לבעיות הצפויות לחברה האנושית עקב שימוש בתגליות מדעיות ובשימושים טכנולוגיים עתידיים. קיימים סוגים שונים של בעיות כאלו. אחד מהם נוגע למוסריות השימוש בפיתוחים ביולוגיים כגון פיתוחים של הנדסה גנטית. סוג נוסף נוגע לבעיות מוסריות הנובעות מהמציאות העתידית של אסטרונאוטים הנאלצים להיפרד מיקיריהם לשנים רבות. בעיות כאלו יכולות לנבוע, למשל, מהרדמה או הקפאת אסטרונאוטים במהלך הטיסה, כדי למנוע את הזדקנותם בשנות הטיסה הרבות. כך, הם יחזרו מבוגרים בהרבה מיקיריהם או שישובו למציאות שבה יקיריהם כבר לא יהיו בחיים. בין היתר, עלולה להיווצר מציאות אנומלית של פער ביולוגי בין אסטרונאוט לבין בת זוגו או בינו לבין ילדיו משום שכאשר יחזור ממסעו הוא יהיה זקן מהם.

    בעיות או שאלות נוספות עלולות לצוץ בעקבות שילובם בחברה של רובוטים או ישויות מלאכותיות אחרות בעלות אינטליגנציה ומודעות, דבר שעתיד, אולי, לעורר בין היתר את השאלה האם להעניק להם זכויות.

    חירות ספרותית המוגבלת על ידי עקרונות המדע והטכנולוגיה

    בספרות המדע הבדיוני, קיימת חירות רבה לטוות עלילה ולבנות סיטואציות דמיוניות ביותר. אך, כאמור, חירות זו מוגבלת על ידי עקרונות המדע. לדוגמה, המהירות הגבוהה ביותר ביקום, על פי הידוע לנו כיום, היא 300,000 קילומטרים לשנייה. לכן, תיאור של חללית הנעה במהירות העולה עליה, למשל מיליון קילומטרים לשנייה, תיחשב לבלתי קבילה בספרות המדע הבדיוני, שלא לומר אסורה. מצד שני, במסגרת המגבלה המדעית הזו, אין מניעה לתאר מסע חלל בספינת חלל לכוכב רחוק שבמסגרת המהירות המותרת יימשך מאות שנים או אף אלפי שנים. ניתן לעשות זאת על ידי שילוב שיטות שונות שאינן סותרות את המגבלה המדעית הזו. אחת מהן היא הקפאת בני אדם או הרדמתם, למשך מאות או אלפי שנים והחזרתם לחיים בסיום המסע. שיטה אחרת היא לתאר “ספינת דורות”. זוהי מעין תיבת נוח חללית, ספינת חלל ענקית, שהיא מעין מיקרוקוסמוס, עולם בפני עצמו שבו מתגוררים בני אדם רבים. הם מביאים ילדים ואלה מביאים ילדים נוספים וחוזר חלילה. אל סוף המסע מגיעים הדורות האחרונים שנותרו בחיים. עוד שיטה היא אנשי צוות החיים חיי נצח, כך שגם אחרי שנים רבות הם מגיעים אל סוף המסע כשהם בחיים. אפשרות נוספת היא שליחת ביציות מופרות מוקפאות שרק זמן קצר לפני תום המסע הן מופשרות ומתחילות להתפתח לעובר.

    דוגמה אחרת היא כבידה מלאכותית. אנחנו חיים תחת השפעתה של כבידה (גרביטציה) בזכות המסה (כמות החומר) של כדור הארץ. הכבידה נחוצה לנו. בלעדיה ייווצרו בעיות רבות, ביניהן בעיות בריאותיות. העקרונות המדעיים מונעים יצירת כבידה מלאכותית בחללית משום שדרושה לכך מסה אדירה – למשל כמו של כדור הארץ, או של הירח. בספרות המדע הבדיוני מתוארות חלליות ותחנות חלל המעניקות כבידה מלאכותית שכזאת על ידי סיבוב החללית או תחנת החלל, שיכולות להיות בצורת טבעת, כדור או צורה אחרת. הן מסתובבות סביב צירן והסיבוב גורם לעצמים הנמצאים בהן להימשך כלפי חוץ.

    דוגמה אחרת, טכנולוגית, היא בסיפורי הרובוטים של אייזאק אסימוב (1920-1992). אסימוב בונה את סיפוריו על בסיס שלושה חוקים שכל הרובוטים חייבים לפעול על פיהם:

    1. לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם ייפגע.
    2. רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון.
    3. רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.

    שנים רבות לאחר ניסוח שלושת חוקי הרובוטיקה ניסח אסימוב חוק נוסף הנקרא חוק האפס: לא יפגע רובוט לרעה באנושות ולא יניח, במחדל, שהאנושות תיפגע. החוק מסייג, למעשה, את חוקים 1-3 ומציב את האנושות מעל לטובתו של האדם הבודד ולא רק מעבר לשלומו של הרובוט.

    חוקי הרובוטיקה מגבילים את אפשרויות הפעולה של הרובוטים אך משאירים כר נרחב לחירות רבה מאד הנוגעת לכיווני התפתחותן של עלילות. דווקא הגבלה זאת מאפשרת את יצירתם של מצבים מעניינים, קומיים, טרגיים ומעוררי מחשבה עקב הצורך לפעול בתוך המגבלה.

    לספרות המדע הבדיוני יש חירות להסתמך גם על חוקים ועקרונות מדעיים שאינם שייכים לעולם המדע כפי שהוא מוכר כיום. יחד עם זאת, החוקים והעקרונות צריכים להיות מוסברים באמינות ונדרשת עקביות ומחויבות אליהם לאורך כל העלילה.

    כמה תת סוגות של המדע הבדיוני

    ספרות המדע הבדיוני היא סוּגָה רחבה ומגוונת. אלה הן כמה מתת הסוגות שלה:

    מדע בדיוני טכנולוגי: תת סוגה זו מתמקדת בציוד ובטכנולוגיה ומספקת הסברים לאופן פעולתם. אפשר לומר שהיא מתייחסת, במידה רבה, לטכנולוגיה עתידנית. אני מאמין שהיא גם מספקת השראה להמצאות עתידניות.

    מדע בדיוני חברתי: תת סוגה שמהותה עיסוק בהתפתחויות עתידניות אפשריות של החברה האנושית, שהמוקד בהן הוא חברתי. תת הסוגה עוסקת בין היתר בהשלכות חברתיות אפשריות של התפתחויות טכנולוגיות. לדוגמה – בהשלכות החברתיות של  ההתערבות הגנטית בבני אדם, בהשלכות חברתיות של הקניית חיי נצח ובהשלכות של התפתחות מסעות החלל וביישוב החלל על ידי האנושות. ההתפתחויות יכולות להיות דיסטופיות או אוטופיות.

    מדע בדיוני של מסעות בזמן: תת סוגה זו עוסקת בחזרה אחורה בזמן או בקפיצה קדימה בזמן ובהשלכותיהן על הפרט ועל החברה האנושית. אחת הסוגיות הנידונות בה היא ההשלכות החברתיות של חזרה לנקודה מסוימת בזמן ושינוי מאורעות שהתרחשו בה.

    מדע בדיוני של חוצנים: תת סוגה העוסקת באפשרות קיומם של חוצנים (יצורים שמקורם מחוץ לכדור הארץ), באינטראקציה האפשרית שלנו איתם ובהשלכותיה.

    מדע בדיוני אפוקליפטי: תת סוגה העוסקת בקץ הציוויליזציה, המגיע עקב סיכון קיומי, כגון מלחמה גרעינית, מגפה, מפגש הרה אסון עם חוצנים, טכנולוגיה המהווה סכנה להשתלטות על האנושות (כגון רובוטים או מחשבים) או שינויי אקלים קיצוניים.

     

     

    יורם אורעד

    כותב מאמרים בתחומים מגוונים, ביניהם, חינוך, מדע, טכנולוגיה ועתידנות, וכן סיפורים, בפרט סיפורי מדע בדיוני. פרסם את יצירותיו בבמות שונות, ובין הספרים שפרסם: "בכלוב הזמן", אוסף סיפורי מדע בדיוני ו"מסע אל העולם האחר" - רומן מדע בדיוני לילדים. כתב ופרסם גם ספרי לימוד לילדים ולנוער בתחום הפיזיקה. עובד בפיתוח תוכניות לימוד במדעים.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 3
    • 5

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    הילד הבודד בפנימייה של העולם

    הרצל חקק
    מוקדש לפנחס שדה ילד בודד, אולי אסוּפי, יצור אנוֹשי, מחפש זהוּת...

    פרס נובל. שערורייה

    שי מרקוביץ'
    מסתמן: פרס נובל לספרות לא יחולק השנה, זאת עקב שורה של...

    ספרא וסייפא

    שי מרקוביץ'
    סטיבן רייד, שודד בנקים קנדי שהפך לסופר, נפטר בשבוע שעבר, אחרי...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית