close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • חיים של אחרים

    שי מרקוביץ' | מחשבות | התפרסם ב - 25.05.20

    “לעולם קודם לכן לא הודינו בעזות מצח שלווה כל כך שיש כאלה שחייהם שווים יותר מאלו של אחרים” | למישל וולבק יש תובנות מוצקות על החיים בצל הקורונה


    תחנת הרדיו הצרפתית France Inter העלתה לאתר האינטרנט שלה מכתב שנשלח לה על ידי הסופר מישל וולבק. “הסופר הצרפתי הכי ידוע בעולם מאז ז’אן פול סארטר ואלבר קאמי,” כפי שמוגדר וולבק, דן בו במציאות שתיווצר בחלוף מגפת הקורונה. וולבק אינו שותף לדעה הכללית ששום דבר כבר לא יהיה כמו בעבר,

    “לאחר הסגר והבידוד לא נתעורר אל עולם חדש,” כותב הסופר. “להיפך, מה שהיה הוא שיהיה, רק קצת יותר גרוע.”

    “אפילו התפשטות המחלה הזו היא במסגרת הנורמה,” הוא מוסיף, ומכנה את Covid-19 “וירוס ללא תכונות” ו”וירוס משעמם ובנאלי”. לדעתו, אין זה מפליא שצרפת מתמודדת עם המשבר הבריאותי טוב יותר מספרד ומאיטליה – אבל טוב פחות מגרמניה. וולבק מציין שהפנדמיה פשוט הזכירה את העובדה הידועה: מדינות המערב אינן יכולות להישאר לעד הכי עשירות, מפותחות וחסינות מפגיעות.

    קורונה בצרפת. הצלחה יחסית | צילום: ויקיפדיה

    לפי דעתו של ה’אנפן טריבל’ של הספרות הצרפתית, התוצאה העיקרית של המגפה כבר מורגשת בעולם, והיא – צמצום המגעים הבין-אישיים בין בני האדם. כל ההישגים הטכנולוגיים של השנים האחרונות, כותב וולבק, מרשתות חברתיות, דרך עבודה מרחוק וכלה בקניות באמצעות האינטרנט, הובילו לכך שאנשים פחות ופחות באים במגע בלתי אמצעי ביניהם.

    לדעתו, למרות שבצרפת נפטרו כתוצאה מהקורונה למעלה מ-25 אלף איש, “המוות לעולם לא היה פחות מוחשי כמו היום.” וולבק מתייחס למצב הדברים בבתי האבות בצרפת, שדייריהם מתים בחדריהם בבדידות, מבלי שהדבר זוכה לפרסום רחב. “הקורבנות האלה הם יחידות ספורות בסטטיסטיקה הימיומית,” הוא כותב.

    עם זאת הוא אומר שגורם הגיל זכה לחשיבות גדולה במהלך המגפה, ומעלה סוגיות שונות. “עד איזה גיל ניתן לנתח ולרפא?” הוא שואל. “70, 75, 80 שנה?”

    “לעולם קודם לכן לא הודינו בעזות מצח שלווה כל כך שיש כאלה שחייהם שווים יותר מאלו של אחרים.”

    מישל וולבק. מה שהיה, הוא שיהיה | צילום: El Mundo

    טיול חובה

    וולבק מסתמך על דבריו של סופר צרפתי אחר, פרדריק בגבדר, שטען כי הסגר לא יכול לגרום לשינויים משמעותיים בחייו של סופר – הקשרים החברתיים שלו עצמו היו מוגבלים גם לפני המגפה, והוא חי בחברת הספרים.

    פרדריק בגבדר. חי בחברת ספרים | צילום: ויקיפדיה

    וולבק אמנם מביע הסכמה עם האמירה הזו, רק מבקש להכניס בה תיקון: צורות החיים באמת לא משתנות הרבה, אלא שככלל מאוד לא רצוי ליצור בין ארבעה קירות בלבד. “אם לא עושים במשך היום טיול בן כמה שעות בקצב אחיד, ללא הפוגות, הכתיבה לא זורמת: המתח הנפשי המצטבר אינו יכול למצוא מוצא, הרעיונות והדמויות ממשיכים להסתובב בראשו של המחבר המיוסר, שחיש מהר הופך לנרגן יותר ויותר, או שדעתו בכלל נטרפת עליו.” לדברי וולבק, ליד שולחן הכתיבה הסופר הוגה רעיונות, ואילו הטיול היומיומי פותר את הקונפליקטים בין הרעיונות האלה.

    ולבסוף, האם המגפה תניע את הסופרים להוציא יצירות חדשות, כפי שהדבר היה אחרי מגפות הדבר? וולבק מביע ספק בכך. לדעתו, בניגוד למגפות הדבר, אין לצפות שקוביד-19 יגרום לשינויים מרחיקי לכת.

    שי מרקוביץ'

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    סלונט – בית הוצאה לאור למשוררים

    מערכת סלונט
    סנונית ראשונה בסדרה 2020: רות ארטמן, עורכת מדור כתיבה יוצרת, ידיעות...

    כְּשֶׁמֵּתוּ הַזְקִיקִים / שָׂדֶה מַגְנֵטִי

    אמנה עריאן
    אֵי שָׁם בִּסְתָיו רָחוֹק נוֹלְדָה. מִלְּבַד קֶרֶן אוֹר, הַכֹּל אִבְּדָה נִצְּבָה...

    בבואה

    איציק אביב
    איכשהו הצלחתי לעבור את מבחני ההסמכה, לאחר שגם בלימודי המשפטים דשדשתי...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית