close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • חוזרים לירח … ולתמיד

    יורם אורעד | מחשבות | התפרסם ב - 01.01.19

    האם בעוד שנים ספורות נחזור לירח והפעם כדי להישאר בו לתמיד?

    מה שהיה…

    מי זוכר את הנחיתה הראשונה של בני אדם על פני הירח? אלה שזוכרים אותה צריכים להיות היום בני יותר מחמישים. הנחיתה התרחשה ב-20 ביולי 1969 בנחתת של החללית האמריקנית אפולו 11 שנחתה על פני הירח בעוד חללית האם ממשיכה להקיף אותו ולהיות בקשר עם הנחתת ואנשיה. אחרי הנחיתה ההיסטורית הזו התקיימו עוד כמה טיסות מאוישות אל הירח ונחיתות על פניו. האחרונה שבהן הייתה של אפולו 17 שנחתה על פניו בדצמבר 1972.

    חלפו כבר קרוב לחמישים שנה מאז ואיש לא נשלח שוב אל הירח.

    ומה שיהיה…ובעתיד הקרוב

    אבל עתה עומדת ארצות הברית לחזור אל הירח והפעם לתמיד. מנהל נאס"א ( NASA), סוכנות החלל של ארצות הברית, ג'ים בריידנסטיין (Jim Bridenstine) התחייב לשלוח שוב אנשים לירח ולהקים על פניו בסיס, וזאת תוך עשר שנים. נאס"א תשתף פעולה עם תשע חברות מסחריות כדי להשיג מטרה זו.

    בכוונת נאס"א להקים בתחילה תחנת חלל שתקיף את הירח, משהו שמזכיר את תחנת החלל הבינלאומית המקיפה את כדור הארץ, אך מעל הירח. תחנת החלל הירחית הזו תוכל לאכלס בתוכה ארבעה אסטרונאוטים לתקופות של 30-90 יום. תתבצע בה פעילות מדעית ומסחרית כאחד. תחנת החלל תוכל לאכלס בתוכה אסטרונאוטים כבר באמצע שנות העשרים של העשור הבא. בשלב מסוים יונחתו אנשים מתחנת החלל המאוישת אל אדמת הירח לביצוע משימות שונות. בלו אוריג'ין, אחת החברות המשתפות פעולה עם נאס"א כבר מתכננת נחתת ירחית גדולה הנקראת בשם "ירח כחול" (Blue Moon) שתוכל להנחית מטען של כמה טונות על אדמת הירח. משתתפת אחרת, לוקהיד מרטין, מתכננת גם היא נחתת ירחית בגודל מרשים שתוכל להנחית על הירח ארבעה אסטרונאוטים ביחד עם טון של מטען. הנחתת שתופעל תסיע אסטרונאוטים הלוך ושוב בין תחנת החלל לבין פני הירח ובכך תהווה מעין מעבורת ירחית.

    תחנת החלל המתוכננת להקיף את הירח בעשור הבא

    למה הירח?

    אז למה לטוס שוב לירח ולהתיישב על פניו?

    מעבר לתשובה המקובלת (והנכונה מאד) שסקרנות האדם מניעה אותו לחפש מקומות חדשים ולהתיישב בהם, חזרה לירח והתיישבות קבע על פניו פותחים פתח לאפשרויות רבות ומרתקות. למשל, ניתן יהיה להקים עליו מצפי כוכבים עם שדה ראיה שלא יופרע כלל על ידי האטמוספרה, משום שלירח אין אטמוספרה, וזאת בניגוד לכדור הארץ בעל האטמוספירה. נכון שקיימים היום טלסקופי חלל המוצבים בחלל אבל טלסקופי חלל המצויים על קרקע מוצקה נוחים יותר לשימוש, לתפעול, לתחזוקה שוטפת ולתיקון.

    הירח מהווה גם פוטנציאל חדש וחדשני לתיירות. תיירים שיגיעו אליו בעתיד יוכלו להתנסות בחוויות חדשות ובלתי מוכרות, שונות מאד מהמוכר לנו על פני כדור הארץ. ראשית, עצם הטיסה לירח תהיה חוויה בפני עצמה שבה יתנסו התיירים בשיגורם מכדור הארץ, ביציאתם לחלל, בהתקרבותם אל הירח ובנחיתתם על פניו. לפני שינחתו על פניו ייתכן מאד שהם יגיעו לתחנת חלל מעל פני הירח שבה יעשו הכנות לנחיתתם על פניו באמצעות נחתת שתישלח ממנה אל פני הירח. בזמן שהייתם בתחנת החלל יוכלו לראות את הירח ממרחק לא גדול בעת שתחנת החלל נעה סביבו כל העת. הנחיתה על הירח תהווה חווייה נוספת, ייחודית בפני עצמה. ולבסוף… היציאה אל פני הירח עצמם מהנחתת, שאולי תהיה גולת הכותרת של מסעם. כשיהיו על פניו יוכלו לראות את הירח מקרוב מקרוב, לצפות בכדור הארץ "זורח" מעל פניו וניצב במלוא הדרו בשמיו השחורים של הירח. הודות להיעדר אטמוספירה בירח, הם יוכלו לראות ממנו המוני כוכבים, הרבה יותר מאשר בשמי הלילה של כדור הארץ. ההתנסות בכוח המשיכה הנמוך של הירח, שישית מזה של כדור הארץ, תהיה חווייה מטלטלת – תוך הפעלת כוח קטן בלבד יוכלו התיירים לקפוץ לגובה של כמה מטרים, שממנו הם ינחתו אל פניו באיטיות. אם ירצו, יוכלו לנוע על פני הירח בדילוגים קלילים כשכל דילוג נושא אותם למרחק של כמה מטרים.

    הירח יהווה מעין מקפצה לכוכב הלכת מאדים, הרחוק מאתנו בהרבה מהירח. ניתן יהיה להקים על אדמתו מפעלים לבניית חלליות למאדים ואלה יישלחו למאדים מעל פני הירח. החלליות ייבנו מחומרי הגלם המקומיים, אלה של הירח. כך, ייחסך כסף רב לעומת הכסף הנדרש לשיגור חלליות מכדור הארץ לעבר מאדים. אחד הגורמים לחיסכון הוא כוח המשיכה הנמוך של הירח, שיאפשר לשלוח חלליות ממנו תוך שימוש בפחות אנרגיה מאשר זו הנדרשת לשיגורן מכדור הארץ בעל כוח המשיכה הגדול יותר (פי 6). גורם אחר הוא עצם העובדה שהחומרים לבניית החלליות לא יובאו מכדור הארץ אלא ייכרו בירח עצמו. גם היעדר אטמוספירה בירח תתרום לחיסכון, משום שלא יהיה צורך באנרגיה כדי להתגבר על החיכוך הנגרם מתנועת החלליות בתוך האטמוספרה, יתרון שאיננו קיים בכדור הארץ בעל האטמוספירה.

    הירח משופע גם במחצבים רבים שערכם הכספי רב מאד. אחד מהם הוא הליום 3, איזוטופ נדיר של הליום המהווה מקור לאנרגיה גרעינית נקיה, דבר שעשוי לסייע בהקטנת זיהום הסביבה בכדור הארץ, הנגרם משימוש בדלקים מזהמים. בארצות הברית מפיקים קילוגרמים ספורים של הליום 3 מידי שנה אבל בירח הוא קיים בשפע. בירח יש גם זהב, מתכות נדירות ועוד.

                                                                     בסיס עתידי על פני הירח

    האם בעוד עשר שנים נראה טיסות שגרתיות של בני אדם אל תחנת החלל הירחית שתקיף את הירח ונחיתות שגרתיות של בני אדם על פניו? האם בעוד עשרים עד שלושים שנה נהיה עדים לשיגורן התכוף של חלליות מאוישות למאדים מהירח, להקמת התיישבויות על פני הירח ולנופשוני ירח מפתים שיוצעו לתיירים פוטנציאליים?

    התכניות המתקדמות והמפורטות לחזרה לירח ולהתיישבות על פניו, הגופים הרבים המשתתפים בהן והכספים הרבים המושקעים בתכניות החזרה לירח, מרמזים על כך שסביר שאכן זה מה שעתיד להתרחש.

     

    יורם אורעד

    כותב מאמרים בתחומים מגוונים, ביניהם, חינוך, מדע, טכנולוגיה ועתידנות, וכן סיפורים, בפרט סיפורי מדע בדיוני. פרסם את יצירותיו בבמות שונות, ובין הספרים שפרסם: "בכלוב הזמן", אוסף סיפורי מדע בדיוני ו"מסע אל העולם האחר" - רומן מדע בדיוני לילדים. כתב ופרסם גם ספרי לימוד לילדים ולנוער בתחום הפיזיקה. עובד בפיתוח תוכניות לימוד במדעים.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 1
    • 0
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    שירתו של ים

    איילה למל בורטן
    וְהַיָּם שָׁר אֶת שִׁירָתוֹ וְהַחוֹל לוֹ יְחוֹלֵל וְיִגְלֹשׁ הָרוּחַ נוֹשֵׁב עַל הַגַּלִּים...

    קוֹלוֹת בְּמָאוּטְהָאוּזֶן

    דב בהט
    בָּאָרֶץ בָּהּ זַלְצְבּוּרְג זוֹהֶרֶת תַּחַת הָרָקִיעַ הַמְּכֻשָּׁף בְּכִשְׁרוֹנוֹ שֶׁל מוֹצַרְט גַּם...

    השירה העברית בין המחנות

    גבריאל מוקד
    פרופ' גבריאל מוקד במאמר הראשון שפתח את סלונט לפני ארבע שנים....
    דילוג לתוכן