ספרו האוטוביוגרפי השנוי במחלוקת של וודי אלן ייצא, ככל הנראה, בהוצאה צרפתית | בינתיים מתעורר הגל שכנגד ההחלטה של הוצאת "האשט" האמריקאית לפסול את הספר לפרסום

מסתמן סיכוי שספרו האוטוביוגרפי של וודי אלן בכל זאת יפורסם – אך בינתיים רק בצרפת. כידוע, הספר אמור היה להתפרסם באפריל הקרוב בהוצאת "האשט" האמריקאית, אך לאחר הסערה הציבורית שעוררה ההחלטה, המו"ל חזר בו, והזכויות הוחזרו לאלן.

כזכור, הסערה התעוררה נוכח האשמות בתו המאומצת של אלן, דילן פארו, כי הוא הטריד אותה מינית בהיותה קטינה. ההאשמות מעולם לא הוכחו, אלן הכחיש אותן מכל וכל, אך לתנועת "MeToo" זה הספיק כדי להעלות את הבמאי על המוקד.

אך על-פי הדיווחים בעיתונות הצרפתית, ההוצאה הפריזאית "Edition Stock" מקווה לפרסם את הספר ב-29 באפריל. "וודי אלן הוא אמן גדול, יוצר קולנוע וסופר, וההומור היהודי שלו מבצבץ בכל שורה של האוטוביוגרפיה שלו, בלגלוג עצמי, צניעות והיכולת להציג טרגדיה כקומדיה," אמר מנכ"ל ההוצאה, מנואל קרקאסון, למגזין הצרפתי "Le Point".

כן סיפר קרקאסון למגזין כי לאחר פסילתו של הספר על-ידי "האשט", הוא עדיין לא בטוח אם תוכניתו לפרסם את הספר תצא לפועל, אך, לדבריו, יעשה הכל על מנת לפרסם אותו.

קרקאסון הגדיר את החלטתה של "האשט" לסגת מפרסום הספר כ"מאוד מעציבה מבחינת חופש ההבעה," אך הוסיף כי "בקונטקסט אמריקאי, ניתן להבין אותה."

המו"ל הצרפתי הוסיף כי האשמות נגד אלן מעולם לא הוכחו וכי הוא מאמין שהוא חף לחלוטין מהן. "וודי אלן הוא לא רומן פולנסקי," אמר קרקאסון. "פולנסקי הודה בהאשמות המיוחסות לו (שורה של עבירות מין בקטינה בת 13 – ש.מ.), והן הוכחו על ידי מערכת המשפט בארה"ב. זה ממש לא המקרה של וודי אלן."

כאשר נשאל האם הוא לא דואג מתגובתם של הסופרים החתומים בהוצאתו, קרקאסון השיב בשלילה. הוא הוסיף כי קריאת הספר תשכנע את משמיציו לסגת מהאשמותיהם.

לא לסתימת פיות

בינתיים מתעורר גל שכנגד הצעד של "האשט". הסופר סטיבן קינג גינה בסוף השבוע בטוויטר את החלטתה של ההוצאה לסגת מפרסום הספר. "זה לא בגלל שמדובר בוודי אלן – אני לא שם קצוץ עליו. מה שמדאיג אותי הוא את פיו של מי ינסו לחסום אחריו." כמובן שבעקבות דבריו, גם קינג זכה לביקורת חריפה.

גם ארגון "פן" האמריקאי מתח ביקורת על החלטת "האשט", והמנכ"לית שלו, סוזן נוסל, אמרה השבוע: "אם התוצאה הסופית תהיה שהספר של אלן, מבלי קשר לאיכותו, פשוט ייעלם מבלי להשאיר עקבות, תישלל מהקוראים ההזדמנות לקרוא אותו ולהפעיל כלפיו שיקול דעת עצמאי."

"כמגיני חופש הדיבור וזמינות של טווח ספרים ורעיונות רחב, אנו מאוד מקווים שהתוצאה של הפרשה הזו לא תגרום למו"לים לסגת מכתבי היד, אותם הם מעריכים כראויים להתפרסם, אך חוששים מתגובתם של אנשים, הסבורים כי תוכנם נתעב," הוסיפה נוסל.

איך אומרים בטקסים הממלכתיים אצלנו: תם, אך לא נשלם. אל תשכחו שגם בצרפת פועלת תנועת ה-MeToo.