בשנת 1996 נשלמה כתיבת ה”לוריאן” והסדרה הופיעה במארז סגור. נפגשתי אז עם דוד שחר בקפה נאמן בירושלים, לבשר לו שזכה בפרס ברנר, והוא הגיע לפגישה עם ורדה רמז חברתו ומעצבת גרפית של ה”לוריאן” (היכל הכלים השבורים) במארז אחד. ראיתי את המארז של ספרים בקופסה אחת, וזו ההשראה לשירים אלה.

השיחה איתו נשמטה מזיכרוני

אֲנִי זוֹכֵר בְּוַדָּאוּת שֶׁדִּבַּרְתִּי אִתּוֹ
מִלִּים מִלִּים מִלִּים
יָשַׁבְנוּ בְּשֻׁלְחָן אֶחָד גּוֹחֲנִים לְשׁוֹן קִרְבָה
אֲנִי זוֹכֵר בְּוַדָּאוּת בְּאַהֲבָה
בָּאתִי לְבַשֵּׂר לוֹ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה
וְהוּא דִּבֵּר אִתִּי שִׂיחָה אֲרֻכָּה כְּאִלּוּ
הָיָה מִן הַנְּפִילִים

אֲנִי זוֹכֵר שֶׁהָיִיתִי מֻקְסָם מִן הַדְּבָרִים
שֶׁאָנוּ בְּשֻׁלְחָן אֶחָד בַּאֲרוּחָה
וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁאֲנִי חַיָּב לִרְשֹׁם
כָּל הַשִּׂיחָה
כָּל מִלָּה וּמִלָּה שֶׁאָמַר בִּמְאוֹר פָּנִים
אֲבָל הָיִיתִי מֻקְסָם כָּל כָּךְ  מִן הָעִנְיָן
כְּאִלּוּ הוּא מַכְתִּיב לִי פֶּרֶק בַּלּוּרְיַאן

אֲנִי זוֹכֵר שֶׁאָמַרְתִּי לְעַצְמִי כָּל הַזְּמָן
לִרְשֹׁם כָּל מִלָּה לַגַּנְזַךְ
לִזְכֹּר כָּל פְּרָט וּפְרָט
כִּי אָסוּר שֶׁהַמַשָּׂא שֶׁהוּא נוֹשֵׂא עַכְשָׁו יִשָּׁכַח
רָצִיתִי מַמָּשׁ לָצֵאת לְרֶגַע לְמָקוֹם אַחֵר
לִרְשֹׁם מַמָּשׁ תֵּכֶף וּמִיָּד
כָּל מַה שֶׁהוּא אָמַר וְאוֹמֵר

יָשַׁבְתִּי מוּלוֹ בְּתוֹךְ הֵיכַל הַכֵּלִים הַשְּׁבוּרִים
בְּבֵית קָפֶה קָרוֹב לִרְחוֹב הַנְּבִיאִים
שָׁם עֲדַיִן מְחַכִּים לוֹ הַבַּיִת, בּוֹר הַמַּיִם וְהַסִּפּוּרִים
אָמַרְתִּי לְעַצְמִי בְּתוֹכִי כָּל מִלָּה כְּמוֹ אִישׁ נִפְעָם
בֶּן אָדָם מַה לְךָ נִרְדָּם
זָכַרְתִּי אָז כָּל מִלָּה בַּשִּׂיחָה, זָכַרְתִּי חֲוָיָה
אֲבָל הַכֹּל נִשְׁכַּח מִמֶּנִּי כְּלֹא הָיָה

לוריאן החדש

בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁעָמַד הַהֵיכָל
עַל שְׁעָרָיו לְתִפְאָרָה
יָשַׁבְתִּי בְּתוֹךְ הַשְּׁעָרִים
שֶׁל הֵיכַל הַכֵּלִים הַשְּׁבוּרִים
וְסֵרַבְתִּי לַבְּשׂוֹרָה.

בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁאָמַר הַסּוֹפֵר
לְהַשְׁלִים כְּתִיבַת הַלּוּרְיַאן
הָיָה יוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית.
וּבָאוּ אֵלָיו הַכֵּלִים הַשְּׁבוּרִים
וְאָמְרוּ לוֹ: אִם גְּזֵרָתְךָ
גְּזֵרַת בָּשָׂר וָדָם
יָצִיף הַשֶּׁפַע אֶת הָעוֹלָם.
פִּי הַבּוֹר שֶׁל הַלּוּרְיַאן
יְסוֹדוֹ מִתְּהוֹם רַבָּה
וְאַל יִשְׁקְעוּ מֵעַתָּה הַשְּׁעָרִים.
פְּתַח מֵהֵיכַל הַכֵּלִים הַשְּׁבוּרִים
אֶת הַלּוּרְיַאן הַבָּא.

בָּכָה הַסּוֹפֵר דָּוִד שַׁחַר
שֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתוֹ שֶׁל הַלּוּרְיַאן
אֶל הַשַּׁעַר הָאַחֲרוֹן
שֶׁהַהֵיכָל הַשָּׁבוּר נִשְׁלְמוּ מִלּוֹתָיו וְכֵלָיו
שֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתוֹ לִסְגֹר שְׁעָרָיו.

שָׁב הַסּוֹפֵר אֶל רְחוֹב הַנְּבִיאִים
אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵל לוּרְיָא
סָגַר שַׁעַר הַבַּרְזֶל
כְּמִי שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם מֵרוּחוֹ
וְקוֹרֵעַ אוֹתוֹ שְׁבָרִים מִתּוֹכוֹ.

רָאָה דָּוִד שַׁחַר כִּי דָּמוֹ
שֶׁל הַהֵיכָל נִגְרָשׁ
רָאָה כִּי דַּם הַהֵיכָל הַיָּשָׁן נִדְרָשׁ
וְהִתְחִיל לִכְתֹּב לוּרְיַאן חָדָשׁ.

** עיצוב תמונה ראשית: תפארת חקק