close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • המומלצים

    מערכת סלונט | המומלצים | התפרסם ב - 13.02.17
    הספרים המומלצים של פברואר

    פשוטעור | יגאל סרנה
    ידיעות ספרים 2016, 200 עמ’

    פשוטעור

    רומן פיוטי, תיעודי ואמיץ לב

    בדירה בתל אביב חי גבר שחייו עלו על שרטון. בתוך פרידה מאהובתו הצעירה הקמה והולכת, הוא מביא לביתו את אמו וסועד אותה בימיה האחרונים. שתיהן מפליגות. האחת אל קִצה והאחרת אל הרפתקת העתיד.

    ממרומי השבר הגדול חולק המספר עם קוראיו את התהום שהוא הולך בה במהלך ארבע עונות. בזמנים הללו נדחסים בתוכו כמו אבק שריפה, עצבות ומסירות, יתמות, אהבה ונטישה. ימיו נערמים ושנתו נודדת.
    “פשוטעור”, מאת יגאל סרנה, הנו מסמך פיוטי תיעודי, גלוי לב באופן יוצא דופן, שעתיד להבעיר בקורא את מדורות האובדן והגעגוע הפרטיים שלו.

    יגאל סרנה הוא מספר מופלא, אחד שיודע לברוא מילים עוד מתקפת הגן עדן של ימי הספר והסיפור הקטן או הגדול. הוא שולט באדיבות אין קץ במילה ובחברותיה מכל צדדיה. ברומן הזה הוא מגלגל את כשרונו ומותח אותו הלאה למקומות שהוא נועל את עצמו בחוץ ומכניס את הקורא שלו פנימה. לילי פרי


    כל הגאז הזה | סנונית ליס
    סנונית תוכן 2017, 307 עמ’

    כל הג׳אז הזה

    זהו ספר על כאן ועכשיו

    זהו ספר של כאן ועכשיו, ספר שהחיים של הגיבורה ארוזים במחשב הנייד שלה שנגנב ובו תמונות, מכתבים וקטעי יומן. זמן קצר לאחר מכן מקבלת ליז, גיבורת הדרמה, מכתב סחיטה מאדם שלדבריו קנה את המחשב שלה בחנות יד שנייה.

    מרגע זה יהיה קשה לעצור את הקריאה. זהו ספר סוחף, מרתק. אבל, אבל, הערה: על שום כך היה לי קושי שלא נשמרה הסופרת ליס מפני הגרפיקה המילולית המעיקה המופיעה בחלקו הראשון של הספר. שורות שורות החוזרות – לך תזדיין! לך תזדיין… כאמור, סצינות מיותרות. אפשר לדלג וליהנות מסיפור שמחזיר לקורא אמון ונחמה בספרים.

    סנונית ליס היא סופרת אמתית שיודעת לגלגל היטב סיפור, לשמור על קצב מדויק, ועל שפה שכבר יכולה להיות מזוהה עם שפתה-שלה. סנונית היא סופרת שיש לה הכישרון והאומץ להיות אמנית של מילים, של קולות וגוונים מעורבבים. לילי פרי


    כתב סתרים | שושי בריינר
    ספריה לעם הוצאת עם עובד 2016, 320 עמ

    כריכת הספר ״כתב סתרים״

    “מי יקבע מהו נופה של אהבה”

    בספרה “כתב סתרים” מציגה  שוש בריינר מראה לקורא באופן מעט  סבוך אך יפה ומנומק, שהחיים בכלל והאהבה בעיקר הם עניין של “סטורי-טיילורינג”. כולם  חייטים של  סיפורים ועלילות ראשיות ומשניות. הקורא נשאר מרותק לתפירה העדינה של הגבולות בין נקודות מבט לעובדות.
    “מי יקבע מהו נופה של האהבה?
    לפעמים, כך מתברר, פניה כפני הירח, אבק ומכתשים וחושך, ורק לעתים אור־ מעט מושאל מן השמש.” כך כותב מנחם, עורך זוטר בהוצאת הספרים “אבוקה”.
    מנחם, האורג  את סיפורו אל מול  סיפורה של איה ספיר, סופרת מתחילה וסיפורו של אלכס שפירא, עורך ראשי באותה הוצאה. נדמה שהמסר המרחף במסלולי העלילות כולן יכול להסתכם במארג הסתרים הפתלתל של כתיבה על כתיבה וכתיבה על אהבה, כך:
    “כן, קרבה היא הרבה פעמים כמו מרתף, מקום שבו אנחנו משחזרים איזו טינה ישנה וחסרת רחמים אל מי שאנו אמורים לאהוב, שכבות גיאולוגיות של כעס ועלבון… אבל כמו דוריאן גריי… את התמונה המצוחצחת של עצמנו אנחנו מוסרים לרחוקים וזרים דווקא”.  מישל גרינברג


    חלום אינסופי | יעקב בוצן
    פרדס הוצאה לאור, 2016, 337 עמ

    כריכת הספר ״חלום אינסופי״

    “גן עדן שמתחתיו בוער גיהינום”

    “חלום אינסופי”, הרומן השישה-עשר מאת יעקב בוצ’ן מסופר בקולה של איילה גלוסקא הנושאת בנבכי נפשה חיים אפשריים עם נריה שונם. בשפה קולחת, ארצית, ישירה ולא מתפשרת, מתוארים המדרונות התלולים שאדם יכול להיקלע אליהם כאשר מה שמפעיל אותו בעולם הוא מנגנון רגשי פנטסטי-הרסני.  אנחנו מלווים בעניין רב את דמותה של איילה, את האופן שבו היא הרה, על הנימים הדקים ביותר שלה, את הרעיון הפוצע של חיים רפאיים עם נריה, אהובה, המיתולוגי -האבוד. בסוף המסע מובן לה שאין במימוש הרעיון, שום פוטנציאל גאולה: “גן עדן שמתחתיו בוער גיהינום”.
    סגנונו של בוצ’ן שומר לקורא את זכות הפרשנות  בנוגע למסר, אולי העיקרי, המופיע בסוף הרומן:
    יש אהבה ששורפת ויש שלא ואדם נישא לבחיר- חייו ולא דווקא לבחיר -לבו. “יש לי גבר שאוהב אותי אהבה בריאה, בסיסית. שנינו מכירים זה את זה מזמן, מהימים שבהם היה מלך ואני המלכה של המלך. עכשיו, לא הוא מלך ולא אני מלכה. ואני אוהבת אותו”. מישל גרינברג


    בשבחי הבדידות | ערן ויזל
    ידיעות ספרים 2016, 207 עמ׳

    בשבחי הבדידות

    סיפור מתח, אלים וגדוש התרחשויות

    על הנייר, חייו של אורי מתנהלים כשורה. יש לו אישה, ילדים ומשרה בטוחה באוניברסיטה, והוא נוסע מדי שנה לכנסים אקדמיים. היום הוא היום האחרון לשהותו בעיר ניו יורק, לרגל אחד הכנסים הללו, ואת הדרך לשדה התעופה הוא עושה ברכבת. לאחר שעלה בטעות על רכבת בכיוון ההפוך הוא מסייע לאדם זר למצוא תכשיט שאבד לו. עד מהרה יתעורר אורי בדירה זרה, וימשיך לאבד את עצמו באופן בלתי-הפיך בשרשרת מסתורית ותזזיתית של אירועים מפתיעים ומסוכנים, שכוללים, בין השאר, שקים על ראשים, ערבית באוזניים, נשים אמיצות ושאלות שאין לו עליהן תשובה.

    בתנופת כתיבה בלתי-שגרתית ובלשון ייחודית הנעה בגמישות, מגולל ערן ויזל, שזהו לו רומן ביכורים, סיפור מותח, אלים וגדוש התרחשויות, המעורר סוגיות הגותיות על אודות מידת השליטה שיש לנו בחיינו ועל אודות תפקידו של הגורל בהם. מערכת סלונט

    מערכת סלונט

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 1

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    מוח’תאר אִל עאסָפִיר*

    לבנה מושון
    *מושל הציפורים בשקט הזה ובריחות האלה לא נגלו אנשים על פני...

    ללמד ילדים את חשיבות המוזיקה

    מערכת סלונט
    “שיח כלי נגינה” הוא ספרה השני של ציפי בן-פורת ומסופר בו...

    פּוֹרֶמֶת וּמַתִּירָה

    גָּלִית אבגי- כֹּהֵן
    כַּפְתּוֹרִים בְּהִירִים, בְּחֻלְצָה כְּחֻלָּה. אֶחָד אֶחָד פּוֹתַחַת. חוֹשֶׂפֶת בְּךָ, חָזֶה וְגַאֲוָה....
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית