close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • המומלצים של נובמבר 2021

    מערכת סלונט | המומלצים | התפרסם ב - 19.11.21

    “שנת המנוחה והמרגוע שלי” | אוטסה מושפג | מאנגלית: ליה נירגד | עם עובד | 2021

    גיבורת הרומן השני של אוטסה מושפג, מחברת רב־המכר “איילין”, היא יפהפייה בלונדינית עשירה בעלת תואר יוקרתי ועבודה בגלריה ניו־יורקית נחשבת. לכאורה יש לה כל מה שבחורה צעירה חושקת בו, ואף על פי כן כל מה שהיא רוצה הוא לישון. בעזרת פסיכיאטרית מפוקפקת ביותר היא מבקשת לצלול לשנת חורף, שנה של מנוחה שלמה, שלאחריה תתעורר כבן אדם חדש. נדמה לה שהיא שולטת במצב, אך תוכניתה הגרנדיוזית משתבשת בכיוון לא צפוי.

    “שנת המנוחה והמרגוע שלי” היה רב־מכר של הניו יורק טיימס ונבחר לאחד הספרים הטובים של השנה בניו יורק טיימס, בוושינגטון פוסט, בטיים, בגארדיאן, בווייס ועוד.

    לעמוד הספר


    “ימים למחיקה” | סלין אסייג | פרדס הוצאה לאור | 2021

    פתיתים של הגופייה השחורה המשיכו לנשור ממני כשהלכתי. חלקם נמסו טרם האדמה. אחרים ניתכו בקול. מילאתי את החסר. מילאתי בדמיון אנשים שמדברים אתי. אנשים מדברים אתי. אני חוקקת. אני רומסת אני פותתת רגבים ואחר כך שוב עורמת. אני מקשיבה לרחשים מן האדמה, נשכבת על החול הטרי על בטני על תינוק שקורא מתוך רחמי. כיסיתי את עיניי ברגבים של חול. מיששתי בידיי. נשמתי את האדמה השחורה. כיסיתי. ירד גשם. הצבע השחור התפשט כמו סילונים דקים של נפט ממני לתוך האדמה הרגובה מידיהם של האנשים המעטים שעמדו שם מעל הקבר ואחר כך הלכו ואחר כך נשארתי אני להתגורר, להיות קרובה. אבנים נפלו עלינו. קולות המתים בקעו. אבן דפקה על אבן. ילדים לא שיחקו. היה קר. קור עומד לא נשוב… מיד כשסיימתי לקרוא את ימים למחיקה התקשרתי לסלין ואמרתי לה: “וואו, אגרוף בבטן.” אחר כך התקשרתי שוב ותיקנתי ל”הירואין מעורבב בשמן מכונות.” (יגאל שוורץ)

    “ימים למחיקה” הוא הרומן השלישי של סלין אסייג. הרומנים הקודמים שלה עוטרו בשבחים יוצאי דופן. “צעקה הפוכה” (אחוזת בית, 2014) היה מועמד לפרס ספיר וזיכה אותה בפרס שרת ההתרבות ובמלגת פרדס מטעם הספרייה הלאומית. “פרקי מכונות” (אחוזת בית, 2017), היה מועמד לפרס ספיר וזיכה אותה בפרס ראש הממשלה.

    לעמוד הספר


    “מהנדסי הנפש האנושית” | לאון פרנקו | אפיק | 2021

    “מהנדסי הנפש האנושית” היא מיצירות הספרות הייחודיות שנכתבו לאחרונה בעברית. הדבר ניכר כבר ב”הקדמת המתרגם” שפותחת אותה, המציגה את הספר כתרגומה העברי של יצירת מופת מסתורית שנכתבה ברוסית מעט אחרי מלחמת העולם השנייה. למרבה הפלא הספר מצליח להצדיק את הציפיות שההקדמה יוצרת, וההרגשה היא שמחבר הרומן, לאון פרנקו, לא רק כתב ספר עברי מפתיע ביופיו אלא גם המציא סופר רוסי מחתרתי, ומדובר כמובן בהישג יוצא דופן. גם מבנה הספר ייחודי ומלא יופי. אף שהעלילה בדיונית לחלוטין, היא חגה סביב דמותה ההיסטורית של לודמילה פאבליצ’נקו, שהיתה הצלפית הסובייטית המהוללת ביותר במלחמת העולם השנייה. דמותה המכשפת של פאבליצ’נקו מניעה את הרומן כולו, אלא שאנחנו זוכים להכירה בעיקר מבעד לדמויות הגבריות שמקיפות אותה: חייל רוסי שפאבליצ’נקו מצילה, צלם עיתונות שנשלח לתעד אותה, ובכיר במערך התעמולה הסובייטי שמתאהב בה נואשות. רק לקראת סוף הספר מתגלה תודעתה של פאבליצ’נקו עצמה ומאירה באור חדש את העלילה כולה. לספר ייחוד צורני נוסף – לכל פרק מצורף תצלום היסטורי שהטקסט מתכתב איתו ושואב ממנו השראה. התוצאה היא עלילת דברים מסחררת, בעלת אופי ספירלי, שמרחיבה ללא הרף את תודעתם של הקוראים בעודה מענגת אותם במשחקי פרספקטיבה עדינים ובהומור דק ומפתיע. (אלי הירש)

    לעמוד הספר


    “ורוניקה” | אוריה שביט | פרדס הוצאה לאור | 2021

    לעומרי שלום,

    אני מקווה שהמכתב שלי מוצא אותך, ומוצא אותך בטוב. אגש ישר לעניין. אני רוצה לבקש את מחילתך על המשגה החמור שעשיתי לפני שנים, ולתקן את העוול. אני מרגישה שאני חייבת לעשות זאת בפניך, מול עיניך. שנים רבות חלפו ואיני יודעת כיצד תגיב.

    ייתכן שזו שגיאה, במצבי, לשלוח לך מכתב, ועוד בדרך פרה־היסטורית כזו, ולהעז לקוות שאזכה לפגישה איתך. השיניים של המלאכים רודפות אותי, הן אינן נותנות לי מנוח. הזמן דוחק. כמה הוא דוחק.

    אני מתארת לעצמי שאתה יודע למה אני מתכוונת. בעצם, אולי אין לך מושג. הרי לו ידעת, היית נוהג אחרת, לא היית מניח לי. ב־1 באוגוסט, בשעה עשר בבוקר, נחכה לך בקפה לאומר בפרנקפורט. אתה ודאי זוכר, ואם לא, תמצא את הכתובת בקלות. הנה כי כן, עיניך הרואות, אחרי גלגולים אין־ספור, לא התרחקתי כל כך מהמקום שבו נפרדנו.

    הזמן דוחק, דוחק!

    כמובן, אדאג שמה שנדרשתי מזמן לעשות ייעשה גם אם לא תגיע וגם אם לא תהיה לי עוד האפשרות לעשותו. ובכל זאת, אני מקווה שתבוא. בכל לבי אני מקווה ומתפללת שתבוא.

    הלוואי שהבורא הקובע את מהלכם של הדברים כולם יעשה שהמכתב יגיע למענו וניפגש.

    שלך,

    ורוניקה

    לעמוד הספר


    “קדיש ושירים אחרים” | עודד פלד | עמדה | 2021

    בהוצאת “עמדה” רואה אור הספר “קדיש ושירים אחרים” של עודד פלד מחדש. המהדורה הראשונה של “קדיש ושירים אחרים” ראתה אור ב-1981 והיוותה בשורה שירית רבת עוצמה. הקינה על מותו של האב התערבה בשירה ארוטית חשופה ובמסעות גופניים ונפשיים של משורר צעיר על רקע חיפה וירושלים של שנות השבעים וראשית השמונים. השירים התאפיינו בתנופה של תודעה פרושה לרווחה, בלשון אימאז’ים סוריאליסטית-פסיכדלית מלאת השראה ובתבניות שיר ארוכות שיובאו מיצירתם של וולט וויטמן ואלן גינזברג. כל אלה הביאו אל תוך השירה העברית בת הזמן את ההתפרצות היצירתית בנוסח דור “הביט” האמריקני וגילו למשוררים שבאו בעקבות פלד נתיבים חדשים בשירה.

    המהדורה החדשה בהוצאת עמדה רואה אור במלאת 40 שנים לפרסום הספר ונוספיה אליה אחרית דבר נרחבת ומאירת עיניים “ללכת אל קצה המחשבה” מאת המשורר רפי וייכרט. (רן יגיל)

    לעמוד הספר

    מערכת סלונט

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    בּוֹא אֲהוּבִי

    צהלה כהן בר-לב
    הַחֹמֶר עָיֵף מִבַּטָּלָה וּבִטּוּל / הַבְּתוּלָה מֵתָה וְהַנַּעֲרָה הִתְבַּגְּרָה בּ‍ו‍ֹא אֲהוּבִי...

    הַיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי / הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁאֲנִי אוֹהֵב

    רני רוזנטל
    הַיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי בַּיּוֹם הַזֶּה הַמּוּזוֹת תִּשְׁתַּתֵּקְנָה תִּתְרַחֵקְנָה לְאִטָּן, גַּבָּן מְשַׁדֵּר תְּבוּסָה:...

    סערת נובל

    שי מרקוביץ'
    שני הזוכים בפרס נובל לספרות לשנת 2018 ו-2019 מעוררים גינויים בשל...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית