המומלצים של מאי 2021
"הֵי, אתם שם למעלה!" | יצחק בר־יוסף | עם עובד | 2021
"ראיתי באינטרנט: כלבה לאימוץ. 'פרחחית,' אמרה האישה, 'קופצת. נובחת, מגרגרת.' התברר, המוניטין הפרחחי מוצדק – קופצת על כלבים ואנשים, מתהפכת באוויר מרוב התרגשות. קוראים לה סילי, טיפשונת. בגינת הכלבים בתל אביב מהומת אלוהים מאז הגיעה לשטח, ואני כמוה, משתטה, נובח, קופץ באוויר […] ומצטרפים לחגיגה אבא ואמא וסבא וסבתא והדודים, במקום לנוח על זרי הדפנה שם למעלה".
שם במרומים נמצאים מי שכבר עלו לשם, אבל בפרקי הספר הזה – רומן בסיפורים שמשתרע על פני מאה שנה ונע בין צפת לירושלים ולתל אביב – הם מופיעים שוב מול עינינו במלוא חיותם: הדוד שברח מהחופה אל מרומי ארון הבגדים, הסבתא שפיטמה עד מוות את האיי־רובוט שלה, מנהל תחנת הרכבת האוסטרו־הונגרי שגם בחלוף מאה מסרב לשכוח את אהובתו משכבר, הדודה שהפליגה לקוטב הצפוני כדי להביא את לוחות הברית שנקברו בשלג. בספר מפתיע שב יצחק בר־יוסף לפגוש את מי שלא פגש שנים רבות, מאביו ועד לאחרון הדודים, ובהינף געגוע מפיח בכולם רוח חיים – רוח תוזזת, עולצת, מבודחת ושובת לב.
"אוהב אותך פשוט" | איציק חדד | הוצאת חדד | 2021
אני מסוגל לכתוב "אני אוהב אותך". להגיד זה כבר סיפור אחר. המילים נתקעות, משהו לא זז בפנים. היא שאלה מה אני מעלה בדעתי שיקרה אם אגיד אני אוהב אותך. עניתי שייפול עלי הר, תתמוטט עלי התקרה, וצחקתי. נחום מתכנן לעבור מקריית ים לתל אביב, אבל משתקע בגבעתיים. עבודה בחנות לחומרי בניין מפגישה אותו עם נעמי, עורכת דין שנונה שמצלמת ארוחות לאינסטגרם, ועד מהרה רוצה לעצב מחדש את הדירה שלו. הוא אוהב אותה, באמת, אפילו שלפעמים הוא פשוט רוצה קצת שקט. לפסיכולוגית שלו הוא אומר, "הביחד מעצבן אבל הלבד מדכא. אני מעדיף להיות עצבני ולהירגע מדי פעם מאשר להיות מדוכא". אבל מה עושה גבר שמצד אחד רוצה אינטימיות זוגית ומצד שני לא מסוגל לבטא את שלוש המלים הפשוטות והגורליות ביותר? איציק חדד, מחברם של הספרים "תחנה אחרונה נתניה", "יום אחד נעוף" ו"נערי הפח" שב ומפגיש אותנו עם דמויות ומצבים המוכרים לכל מהחברה הישראלית. בשפה יומיומית ההופכת במטה קסם לפרוזה משכנעת וקולעת, הוא מתאר את נפשו המסוכסכת של גבר שלומד אט-אט להכיר את עצמו.
"חיים ומילים" | מרים ילן־שטקליס | אסיה | 2021
"כתבתי שירים שהם אינם מתאימים להבנת ילדים, וכתבתי שירים שמתאימים להבנת ילדים. בשבילי – שני הדברים היינו הך וזהו: הלא אינני כותבת לא בשביל ילדים ולא בשביל מבוגרים. אני כותבת מה שלבי חפץ לכתוב לעצמי. באשר ל'תודה', בליבי אני שואלת את עצמי: מה תודה מגיעה לי? האם אנחנו מודעים לציפור כאשר אנו נהנים משירתה?" כך כתבה מרים ילן־שטקליס לוועדה שהעניקה לה את פרס ישראל הראשון לספרות ילדים. "חיים ומילים", הספר המאגד את יצירתה של מרים ילן־שטקליס "למבוגרים", נדחה שוב ושוב על ידי הוצאות ספרים, שראו בה אך ורק משוררת לילדים. וגם אחרי שלוותה כספים והוציאה אותו לאור במימון עצמי, לא שפר עליו גורלו; מאות עותקים שילן־שטקליס העבירה לידי הרמטכ"ל דאז רפאל איתן (רפול), כדי שיחלקם לחיילים, נשכחו בבית החייל, ניזוקו מדליפת מים ואבדו. במלאת 120 שנה להולדת המשוררת, החלטנו להשיב את חיים ומילים לקוראים: זיכרונות, סיפורים, מסות והגיגים, הספדים, תמלילי שידורים לילדי ירושלים הנצורה, תרגומים, שירי מולדת, שירי אהבה ושירי געגועים לאמה האהובה שמתה בטרם עת, מכונסים כולם בכריכה אחת ומאפשרים הערכה מחודשת של מכלול יצירתה של מרים ילן־שטקליס למבוגרים. לספר מצורפת אחרית דבר מאירת עיניים ולב מאת עמוס נוי ומרית בן ישראל.
"המטבח האחורי" | רומית סמסון | עם עובד | 2021
בעיר חוף קטנה העירייה מפרסמת מכרז לבניית דירות לזוגות צעירים – יוזמה מבורכת שהכול תולים בה תקוות גדולות עד שהיא נעצרת בגלל התככים שקדמו לה. לחזית המאבק שבין הזוגות לעירייה עולות דמויות ססגוניות, רבות־יצרים וכמיהות, שובות לב כולן גם בחולשותיהן: ראש עירייה כריזמטי, מקסים ואכזר, שמתכונן לבחירות הקרובות בצילה של חקירת משטרה, מנהיג אופוזיציה נכלולי שמנסה בכל דרך לגבור עליו, עורך דין צעיר ששואף להשתלב בפוליטיקה המקומית, והיועצת המשפטית של העירייה, שחברותיה לעבודה אינן מסגירות את המתרחש בביתה. לאורך ההתדיינות המשפטית על מיזם הבנייה מתפתחת בינה לעורך הדין אהבה מהוססת ורבת־תהפוכות, ואין לדעת מה יגבר בה בסופו של דבר – קולו היבש של ההיגיון או קולו של הלב. מתוך היכרות עמוקה ומלבבת עם הטבע האנושי על כל צדדיו, ומתוך אמפתיה יוצאת דופן לגיבוריה, מפליאה רומית סמסון, בספר ביכורים בשל, להעלות מגוון עשיר של דמויות מרתקות, משעשעות או מרגיזות, שמתעמתות זו עם זו או נקשרות זו לזו, ואיתן הקורא הנשאב כולו אל עלילות חייהן עד שהוא מרגיש שם כבן בית.
"מסע אל לב הפחד" | אריק אמבלר | תרגום מאנגלית: קטיה בנוביץ | חרגול הוצאה לאור | 2021
מהנדס תחמושת בריטי מהוגן משוכנע שהיריות שנורו לעברו בחדר המלון באיסטנבול היו סופו של שוד אקראי שכשל. הוא עוזב את טורקיה בספינה איטלקית שתחזיר אותו, כך הוא מאמין, לשגרת חייו הנוחה בכפר אנגלי שקט. אבל מלחמת העולם השנייה פרצה לא מזמן, וההפלגה בחברת קבוצה קוסמופוליטית של גברים ונשים – שלחלקם יש מה להסתיר – הופכת להרפתקה מסוכנת שמעורבים בה שיקולים אסטרטגיים, קרים ואכזריים. ברומן ריגול זה, שנכתב ב-1940, בימיה הראשונים ממש של המלחמה, נקלע בעל כורחו האנטי-גיבור האפור והתמים למאבק בכוחות גדולים ממנו. הוא מתקשה להאמין שחייו בסכנה והפחד משתק ומבלבל אותו. הוא אינו יודע במי או במה הוא יכול לבטוח, נאלץ להתמודד עם סוגיות מוסריות, אישיות ולאומיות, והסדר הטוב וההיגיון שמשלו עד כה בחייו ובעולמו מתערערים אט-אט. אריק אמבלר (1998-1909) חי רוב ימיו באנגליה, ונחשב לאבי ספרי הריגול המודרניים. הוא השפיע רבות על הכותבים החשובים ביותר, כמו ג'ון לה קארה וגרהם גרין. ספריו הראשונים ראו אור בשנות השלושים של המאה העשרים, ומסע אל לב הפחד הפך לקלאסיקה של הז'אנר. כבר ב-1943 הפיק אורסון וולס סרט על פי רומן זה ואף שיחק בו, וספרים נוספים אף הם עובדו לקולנוע ולטלויזיה. אריק אמבלר כתב מעל עשרים רומנים, סיפורים קצרים, אוטוביוגרפיה ותסריטים רבים.
תגובות