close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • המומלצים של אוגוסט 2022

    מערכת סלונט | המומלצים | התפרסם ב - 16.08.22

    "האיש במעיל הגשם הוורוד" | נועה טרבס | הקיבוץ המאוחד | 64 עמודים | 40 שקלים | 1990

    הספר "האיש במעיל הגשם הוורוד" הוא רומן בלשי שאין בו גוויה. יש בו חקירה והתחקות אחר אישיותו של זר המגיע לכפר מרוחק, כאורח לשלושה ימים, שהיא גם התחקות אחר שאלת הזהות האנושית, מהות החיים והאמנות. זהו סיפור אהבה שהוא גם מסע לתוך חדר, שיחה אל תוך הלילה, הזמנה למחול, התדפקות בשערי הגוף. האהבה היא קרש קפיצה לידיעה שאינה מצויה בספרים. רוח מנשבת בין השורות וכמו הופכת את הדפים מאליהם. הספר זכה בפרס קרן ירושלים לספרות יפה ונימוקי השופטים ציינו את החוכמה שבו, הרעננות וההומור. זהו אותו הומור המשמיט יהירות ומליצה מן המלים ומתקרב עד נגיעה בקורא חסר השם. נוגה טרבס, ילידת ירושלים, בת למשפחה ספרדית איטלקית, למדה ספרות ותיאטרון בלונדון ובירושלים. רקדה בלהקת מחול, התגוררה בקומונה, שוטטה בעולם. נשואה לפילוסוף. אם לשניים, כותבת בעיתונות הירושלמית.

    לעמוד הספר


    "מיניון" | ג'ניפר בר לב | מאנגלית: מיכל אלפון | עם עובד | 331 עמודים | 88 שקלים | 2021

    וושינגטון הבירה. אמצע המאה העשרים. מיניון גולדבלום היפה והביישנית לכודה בין התנהגותו שלוחת הרסן של אביה ובין הקודים החברתיים הנוקשים של אימהּ. נישואיה להרולד, גבר יפה תואר, מבריק אך עם בעיות משלו, מתפרקים. ומיניון בורחת דרומה עם בתם ג'סיקה, בעזרת הוריה ולוסיל, עוזרת הבית השחורה שעובדת בבית המשפחה, דרך לב מחוז האפליה הגזעית. במיאמי ביץ', שם חוקי הגירושין נוחים יותר, ועל רקע פס הקול של מוזיקת התקופה, היא מגלה את מיניותה ושוקעת עמוק במערבולת הזמנים המשתנים: עולם תחתון מפוקפק, סמים ומתירנות מינית. נסיעה מפתיעה לישראל הצעירה מטלטלת אותה עד עמקי נשמתה.

    "מיניון" כתוב בעט מושחז, אירוני וקומי, לירי וחושני, ומסרטט במבט חודר וחומל נפש של אישה אחת על מכאוביה ותשוקותיה.

    המחברת – האמנית ג'ניפר בר לב – הקדימה לכל פרק איור בהשראת פרסומות בנות התקופה. המפגש בין הטקסט ובין הדימוי ממחיש לפעמים את המתח שבין האני הפנימי של מיניון, החידתי גם לה עצמה, ובין העולם, החידתי מבחינתה לא פחות.

    לעמוד הספר


    "שבעה ימים אביב בשנה" | סיון בסקין | עורך: דורי מנור | הקיבוץ המאוחד, בשיתוף הוצאת הו! | 140 עמודים | 64 שקלים | 2021

    בסתיו 2021 חזרה סיון בסקין לביקור בעיר הולדתה, וילנה, אחרי שנים ארוכות של זיכרון ושל געגוע. הגעגוע הזה הוא שהוליד את "שבעה ימים אביב בשנה" – ממואר אישי מאוד, שהוא גם ממואר של עיר ושל תקופה.
    "שבעה ימים אביב בשנה" הוא הספר הרביעי בהוצאת "ה-21".

    סיון בסקין, משוררת ומתרגמת רבת השראה, מתגלה בספר הזה גם כפרוזאיקונית נפלאה. בכתיבה קולחת, שופעת חוכמה והומור, היא עורגת בלי להתרפק, מעמיקה בתהומות הזיכרון בלי לחטוא בנוסטלגיה. דרך הסיפור הפרטי שלה – סיפור ילדותה ונעוריה של משוררת, הכרוך ללא הפרד בסיפורן של ארץ ושל עיר – מבטאת בסקין געגוע קיומי המוכר לכולנו: ערגה לילדותנו, למשפחות שמהן באנו, לנוף שבו גדלנו, לסבתא ולסבא שאינם, לעבר מציאותי ומדומיין, ולדורות שקדמו לנו.

    "שבעה ימים אביב בשנה" יש בליטא, כותבת לאה גולדברג. תחת ידיה של סיון בסקין הופכת ליטא למטפורה עקרונית ועל-זמנית לצומת של רב-תרבותיות, של יהדות ושל אהבת ספרות. "מעיר אמיתית שגדלתי בה", כותבת בסקין על וילנה, "היא הלכה ונעשתה לאגדה: עיר הסֵפר. ירושלים דליטא. אתונה של הצפון. אלכסנדריה מושלגת, שספריותיה שוב אינן עולות באש. כתבתי עליה בלי לראות אותה, על דלק של שירה וזיכרון בלבד".

    לעמוד הספר


    "האָלֶקְסִיָאדָה" | אנה קוֹמְנֵנָה | הוצאת כרמל, מנדלי | מיוונית: שי אשל | 512 עמודים | 149 שקלים | 2022

    "האָלֶקְסִיָאדָה" היא אפוס רחב יריעה, הפורש לעיני הקורא את סיפור הצלתה של האימפריה הביזנטית בכוח נחישותו, תעוזתו וערמומיותו של אדם אחד –  הקיסר אָלֶקְסְיוֹס קוֹמְנֵנוֹס (1118-1081). בד בבד מתארת "האָלֶקְסִיָאדָה", דרך עלילותיו של גיבורה אלקסיוס, את סיפורה של תקופה מכרעת בתולדות אירופה הנוצרית ואגן הים התיכון, תקופת מסע הצלב הראשון, אשר גלי ההדף אשר יצרה משפיעים על הנצרות והאסלאם עד ימינו אלה. "האָלֶקְסִיָאדָה" מתארת את מאבקה העיקש של האימפריה הביזנטית לשרוד אל מול השבטים הטורקיים הפולשים אל אסיה הקטנה ועוקרים את התרבות היוונית־רומאית לטובת ניצניה של ציוויליזציה טורקית חדשה. אך השבטים הטורקיים והאימפריה הביזנטית אינם מייצגים כאן את עצמם בלבד אלא מהווים, את חוד החנית של שתי הדתות המונותאיסטיות, האסלאם והנצרות. ההתנגשות בין הטורקים לביזנטים גוררת אחריה עד מהרה את העולם המוסלמי והעולם הנוצרי להתנגשות הציוויליזציות הגדולה של ימי הביניים.

    מחברת "האָלֶקְסִיָאדָה", אנה קוֹמְנֵנָה, בתו של הקיסר אָלֶקְסְיוֹס קוֹמְנֵנוֹס, נחשבת להיסטוריונית הראשונה בתולדות העולם.

    שמה של היצירה – "האָלֶקְסִיָאדָה" – מעיד על שאיפתה להידמות ולשאוב השראה מן האפוס הגדול של התרבות היוונית והמערבית – "האיליאדה" מאת הומרוס. כמו "האיליאדה", "האָלֶקְסִיָאדָה" היא סיפור רב עלילות המתמקד באישיותן של הנפשות הפועלות על רקע מלחמות וקרבות הרי גורל.

    "האָלֶקְסִיָאדָה" מובאת בזאת לקורא העברי לראשונה בתרגום מוער מיוונית, בתרגומו של שי אשל, דוקטור להיסטוריה ביזנטית ואיש הספרייה הלאומית בירושלים.

    לעמוד הספר


    "בעקבות הזמן אבוד עם סרט מדידה" | רפי וייכרט | כנרת זמורה דביר | 86 שקלים | 2021

    יותר מחמישה עשורים חלפו מפרסום שירו הראשון של רוני סומק במוסף לספרות של העיתון 'מעריב'. מאז ועד היום שירתו מצאה קהלים רחבים: שיריו הולחנו, ספריו זכו לשבחי הביקורת, למחקרים ולכינוסים אקדמיים. יצירתו השירית של סומק תורגמה לעשרות לשונות וזיכתה את מחברה בפרסים ספרותיים בישראל ומחוצה לה. עם השנים הפכו רבים משיריו לחלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי.

    לרגל יום הולדתו השבעים של רוני סומק כינס המשורר רפי וייכרט רשימות שעוסקות בצדדים שונים בעולמו השירי, החל מספריו משנות השבעים והשמונים ועד לספרו "כל כך הרבה אלוהים" (2020).
    רשימותיו של וייכרט מעלות על נס את גיוונה התמטי של שירת סומק ואת ססגוניותה הלשונית. הן נוגעות בשירים שהקדיש המשורר למשפחתו, בשירה בתל אביבית ובשירה הארוטית, בשירי אבל שנכתבו לזכר חבר שנהרג ובשירים שהקדישו לסומק משוררים מן העולם.
    "בעקבות הזמן האבוד עם סרט מדידה" הוא ספר של מחווה והוקרה לאחד המשוררים האהובים בישראל.

    לעמוד הספר

    מערכת סלונט

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    לא תנצחו אותי 2023

    חן קפלן
    בְּחַלּוֹנִי קוֹלוֹת שֶׁל קְרָב,מַכִּים פִּתְאוֹם עִם בּוֹא הַסְּתָו,בְּיוֹם שֶׁל חַג, בְּיוֹם...

    לֹא קַל / חִפּוּשׂ

    רני רוזנטל
    לֹא קַל קַמְתִּי בַּבֹּקֶר וְלֹא הִתְגַּעְגַּעְתִּי כְּבָר לֹא נָכְרִי בְּעִיר זָרָה...

    היום בערב חוגגים

    אוהד עוזיאל
    "היום בערב חוגגים," אמרה לי מיכל. "בטח," הסכמתי. מה אכפת לי....
    דילוג לתוכן