המומלצים | ספרי שואה
"שרלוטה" | דויד פואנקינוס | תרגום: לי עברון-ועקנין | כתר | 2016
זוכה פרס רנודו הצרפתי לשנת 2014. השנה היא 1940. אירופה בוערת. שַרלוֹטֶה סַלוֹמוֹן נמלטת מברלין ומוצאת מקום מסתור בדרום צרפת. בהיותה אישה יהודייה צעירה, הרה, מנותקת מהעולם וטרופת געגועים למשפחתה ולעולמה הישן, היא מחפשת מקלט באהבתה הראשונה: הציור. הסופר הצרפתי דויד פואנקינוס ("העדינות") מזמין את הקוראים למסע ספרותי נוגע ללב בעקבות חייה ויצירתה של סלומון, שהיתה הבטחה גדולה בשמי האמנות בברלין ונרצחה באושוויץ כשהיא בת עשרים ושש. המהדורה העברית כוללת ציורים נבחרים של סךומון מתוך יצירתה "חיים? או תיאטרון?", שנחשפה לעין הציבור רק בשנות השישים של המאה העשרים ונחלה הצלחה אמנותית רבה ברחבי העולם.
"איצ'ו וברנרד" | מלכה אדלר | ידיעות ספרים | 2001
הם נולדו בכפר קטן בהרי הקרפטים. למחרת ליל הסדר, עוד לפני שכלי האוכל של החג הוחזרו לארון חבטו מגפי חיילים הונגריים בשבילי הכפר בהשראת הנאצים. המשפחה אולצה לעזוב את הבית עם צרורות קטנים על גבם אפילו בלי מקום לחתול הנאמן של איצ`ו ולצאת למזרח.על הרמפה באושוויץ הם התפזרו לכל עבר וכל אחד עמד חשוף לגורלו. זה סיפורם המופלא של האחים איצ`ו וברנרד בני חמש-עשרה ושש-עשרה שהגורל הפגיש אותם בתוך זוועות המחנות כדי שיצילו האחד את אחיו, כל יום, כל שעה, כל רגע.המלחמה הסתיימה אך לא המאבק על השפיות. מאבק ממושך בבית חולים ובמנזר גרמניים אבל גם בארץ-ישראל בה החל עבורם גיהינום חדש. בסיפורם הדוקר, הצורב, החודר אבל גם הצוחק של איצ`ו וברנרד, נוסעות הרכבות ברכבי אירופה ובו-בזמן נוסעות הרכבות של המספרת לנהריה וחזרה למרכז.
"הפשיזם הנצחי" | אומברטו אקו | תרגום: יונתן פיין | תשע נשמות | 2019
פשיזם! פשיסט! נהפכו לתארים וכינויי גנאי נפוצים ביותר בימינו, ושימושיהם יכולים לסמן דבר והיפוכו. אבל האם אי-פעם ירדנו לעומקה של האידיאולוגיה הזו? האם בחברה שלנו נרשמת סכנה ממשית להתפרצות פשיסטית? ומה שיותר חמור: האם כבר יש בנו מאפיינים פשיסטיים? בשאלות הללו מתעסק לא פחות מאומברטו אקו, באחד המסמכים האיקוניים שלו, ולוכד ומזקק את תמצית מהותו של זרם בעל אינספור התגלמויות וצורות, לכדי תמונה ברורה ומוחשית. הטקסט של אומברטו אקו – שגדל באיטליה המוסולינית – נובט מתוך עיני הילד שזכה בתחרות חיבורים בחסות המשטר הפשיסטי, עובר דרך שכבות של בגרות חקרנית ומלומדת, ומסתכם במבט צלול על משטרים טוטליטריים. אקו הוא קטגור הפשיזם, אך לא פחות מכך הוא סנגור ההומניזם, המאמין כי גם בלילה החשוך ביותר, בלב המאפליה, יש אורות דולקים ומסר של תקווה.
"גולם במעגל" | לילי פרי | ידיעות ספרים | 2007
מהדורה חדשה לרומן מאת לילי פרי, שראה אור לראשונה בשנת 1988. גיבורתו היא מיקי סתיו, בחורה צעירה המנסה ללא הצלחה ליצור דו שיח עם העולם. היא גדלה בבית, שאם לא תציית לכלליו החמורים, היא עלולה "להרוג בקלות את גברת סתיו, שלפני מותה תספיק להרוג את מר סתיו." מיקי המיואשת מעמידה פני אומץ ושליטה במצב: היא מוסיפה להיאבק על הרצון להיות נחשקת ומוערכת אף שמחזריה נפוצים ממנה. על כך היא משלמת על כך בקריסה פנימית. היא נותרת לבדה, וחולמת להשיג בעל ולהקים משפחה. בלשון מדוברת וחדה מספרת לילי פרי את סיפורה של חברה הנתונה לענייני יומיומה הקטנים, אבל יודעת גם הישגים של אמת ושל יופי. למהדורה המחודשת בהוצאת ידיעות ספרים (במקור כתר) התווספה הקדמה מאת דן מירון.
"אייכמן בירושלים: דו"ח על הבנאליות של הרוע" | חנה ארנדט | תרגום: אריה אוריאל | הוצאת בבל | 2000
ספרה של חנה ארנדט, בו מכונסות רשימותיה ממשפט אייכמן, מעלה בחדות ובפיכחון שאלות כבדות משקל: האם אייכמן, אותו פקיד מדינה במשטר טוטאליטרי מודרני, היה אכן "המפלצת הנאצית" שהתביעה ניסתה להציג? מהו טיבה של אותה "מפלצת" ומהו טיבו של הרוע? האם ניתן לשפוט את פשעו של אייכמן בקטגוריות המקובלות של פשיעה, אחריות ואשמה? האם פשעו של אייכמן הוא פשע נגד העם היהודי או פשע נגד האנושות שבוצע בגופו של העם היהודי? מה היה תפקידם של היודנראטים במנגנון ההגליה וההשמדה של מליוני יהודים, ובאיזו מידה הם הקלו על ביצוע ההשמדה? ומהי משמעותה האמיתית של השאלה "מדוע לא התקוממתם?" שהתובע גדעון האוזנר, הציג שוב ושוב לעדים? כיצד שירת המשפט את הצדק וכיצד שירת מטרות פוליטיות, והאם התבסס האישום על סבלם של הקורבנות או על מעשיו של אייכמן האיש? הזמן שחלף מאז המשפט ומאז פרסום הספר רק מוכיח שהשאלות שארנדט הציגה שבות ועולות ביתר חריפות בחיינו הציבוריים ומזינות במידה רבה את המחשבה הפוליטית, המשפטית והמוסרית של זמננו.
תגובות