המומלצים
ברכת התנינים | בועז יזרעאלי
עם עובד, 2017 ,82 עמ'
"יום אחד כשהלכתי ברחובות דרום העיר מצאתי מיטה מתקפלת. זה היה הסימן האחרון שחיפשתי. בחדר ההוא כבר לא יכולתי להישאר." כך נפתח הסיפור הפותח קובץ זה: ברגע האקראי כביכול שבו חוצה גיבורו את הקו הדק מאוד שבין שייכות – רעועה ככל שתהיה – לסדר החברתי בישראל ובין השומקום הארעי שמחוץ לסדר הזה.
בועז יזרעאלי הוא ללא ספק אמן הפרוזה והז'אנר של הסיפור הקצר של מצבים מצמיתים משגרת חיי האנשים בשוליים. בקובץ הסיפורים החדשים והישנים בולטים תיאורים מצמררים בפינות אפלות – כאן ושם באזורי הדמדומים – הכתובים בשנינות חדה כתער ובאירוניה מבריקה.
ספרי הפרוזה הקודמים שלו: נביחות באלכסון (1994), איפה כולם (1997), אדריכל (2004), השכן המסוכן (2008).
הפילוסוף הקטן | חנה הרציג
הוצאת עולם חדש, 2017
חתול יודע שהוא חתול? אלוהים מרשה לעבור ברמזור אדום? איפה המקום של פעם? מי שמר עלי כשאת היית קטנה? מה היה לפני שהעולם התחיל? מה יהיה אחרי שהעולם ייגמר?
הספר מבוסס על שיחות שהתקיימו בין המחברת לבנה, כשהיה ילד קטן. מתוך היום-יום ובתמימות רבה, השאלות ששאל הילד מגלות בעדינות סוגיות יסוד בחשיבה הפילוסופית.
ימי עלמה ותום | דן שביט
הוצאת הקיבוץ המאוחד, 291 עמ', 88 שקלים.
עלמה בלום, ה"גברת הראשונה" של התיאטרון, ותום זמיר, שחקן צעיר ומבטיח, אמורים לגלם תפקידי אם ובנה שמערכת יחסים עכורה שוררת ביניהם. הבמאי מבקש מהם לא להיפגש מחוץ לבמה, כביכול כדי להעצים את העוינות והניכור ביניהם, והגבולות של מציאות מול תיאטרון נפרמים ומשתבשים
לעיתים קרובות.
כך הופכי חייהם של עלמה ותום לספקטקל מתעתע. הריאליזם הולך ומתרסק והבדיון הפואטי מערבל את תודעת הדמויות. הסיפור נדמה כמלאכת בדיון המשבש את מערכת הציפיות של הקורא – הפוסע בנבכי מסע פתלתל שבו החיים הם המחזה והמחזה הוא החיים בחיק הבדיון הפרוזאי.
אין א ריליישנשיפ| תמר בלומנפלד
כתר 2017
ספר חכם, שנון, חצוף-קל, לוכד, מפתיע, מרגש, אבל יכול בלי בעיה לתסכל קוראים ותיקים שכבר התרחקו משפה שמכבדת פערים בתקשורת תוך אישית ובין אישית. בהנחה שלא חובה להבין כל הברקה לגופה כי-אז אפשר להחזיק את הספר המקסים הזה ולחייך ולחייך אפילו אם יש מקום לעצב לייט.
נעמי חושבת שזהו, הכול מהיום הולך להיות חלק בחיים שלה. היא קיבלה הצעת נישואים מבן זוגה, אסף, אבל אז מתחילה מתקפת טילים. הבן זוג גויס, ונעמי פונה אל המחשב, שם היא יכולה להיות כל מה שרצתה להיות – "אין א ריליישנשיפ".
"אין א ריליישנשיפ".הוא רומן גרפי של תמר בלומנפלד, כותבת, קומיקסאית ומאיירת, בעלת הבלוג "קשקושי רחוב" וטור הקומיקס "לשון הרע" שמתפרסם במוסף גלריה של עיתון "הארץ".
קומץ משירתה| אילנה יופה
עורך: גבריאל מוקד, הוצאת עכשיו
אילנה יופה היא משוררת אמתית שנדמה כי היא מלכה עתיקת יומין אשר שיריה מלאים קסם של קרקס או שמא של בריאה, ואולי אותו קסם של האחים לומייר בקולנוע אילם. היא כה מרגשת וכה מפתיעה ברגש העמוק שניתז במילותיה כלאחר ידאם כי ברור שלא כך הם הדברים – שזו יד האמן שלה, או שמא הנפש והרגש העמוק הסוערים בה עוד ועוד.
ובלשונו של גבריאל מוקד: "ריבוי הממדים הזה והעומק של שירתה הניכרים גם בריבוי שכבות הלשון, בולטים לא רק בתחום המטאפיזי והקיומי המובהק בספר שלפנינו, אלא גם בשירים המעלים בצורה יפהפייה דמויות, נופים ורגשות שבינו לבינה ויוצרים יחד מארג פנימי של חוויות ותובנות."
תגובות