close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • המאהב

    נוגה טרבס | סיפורים | התפרסם ב - 11.05.20

    לעיתים הוא סוער וגועש ורועש ומתנפץ אלי, מתפרץ, מכה בי, ללא כל משחק מקדים. פעם אחר פעם הוא בא,  בשצף קצף, ואני מקבלת אותו, אני מכירה אותו, אני צוללת לתוכו, נבלעת בו, מתבוללת בו, מאבדת את העצמי שלי. העבר נכחד, העתיד עוד לא קיים, אנחנו כאן בהווה גמור. זהו רגע ארוך שאינו רגע שעון. הוא יכול להיות מסוכן. כשאני רואה שהוא עולה על גדותיו אני יודעת שעלי להיזהר ממנו. בזמנים אחרים הוא רך ומלטף, מגפף אותי, מרטיט, מרחשש ומלחש סודות, מסובב אותי בכחש, הוא נושק לעפעפיי, מלקק את כל גופי, מזמין אותי לשקוע בתוכו, זאת אומרת למות. הוא לא דוחק בי לבוא, לגמור וללכת. להיפך הוא מבקש לענג ארוכות, מבקש לתת ואינו מצפה לתמורה. אני מרשה לו לעשות בי כרצונו. הוא יסודי, קודם הוא נוגע בי בפלג גוף התחתון, ואחר בפלג גוף העליון, ואחר כך בכתפיים ולבסוף הוא מוריד לי את הראש. אני מגיעה לשיא, איתו אני שוברת שיאים.

    אני אוהבת אותו כמו יורד ים שאוהב את ספינתו, כמו שיכור שאוהב את היין, כמו לוליין ההולך על חבל דק שאוהב את הסכנה, כמו מדבר המשווע למים, כמו פרח שנפתח באביב, כמו איש המביט מעלה אל כוכבו היחידי. בשום אופן הוא אינו מבטיח לי שהוא יהיה רק שלי, שישמור לי אמונים, אני יודעת היטב שהוא מתרועע עם אחרים. במובן הזה הוא אינו בררן.  הוא חושני תמיד, בקצפו או ברכותו, שואף רק לענג. הוא יכול להטביע אותי מרוב אהבה. למרות הפכפכנותו אני חוזרת אליו פעם ושוב לקבל עוד, עוד מאותו דבר.

    הוא מעיר בי משהו שאף אחד אינו יכול לעורר, והוא כמו שהוא להוט או אדיש, מרוגש או שוקט. לאחר מעשה האהבים אני מתנודדת כשיכורה , לוקח לי זמן להתאושש, מסערת התשוקה, לייצב את עצמי. רק אני יוצאת ממנו וכבר אני מתגעגעת אליו. אינני יודעת שובעה. אינני יכולה להחליט מה אני מעדיפה אצלו את הסערה או את הרכות. לפעמים אין בי כוח לסערותיו שבאות בקצב ידוע מראש, זה כאשר הוא מחליט להיות סוער. הוא מחבק חזק. אבל אם היו דוחקים אותי לקיר ושואלים אותי מה אני מעדיפה אצלו את הסערה או את הרכות הייתי בוחרת ברכות. אבל לא אכחיש כי אני רודפת את הסערה שבו כי יש בה הפתעה. דבר אחד אני יכולה להיות בטוחה שהוא תמיד יהיה שם – הים.

    נוגה טרבס

    נולדתי בירושלים ולמדתי בגימנסיה העברית. שירתתי בסיירת שיריון בסיני בזמן מלחמת ההתשה. למדתי ספרות אנגלית ותיאטרון בלונדון. פגשתי את בחיר ליבי בקמפוס של האוניברסיטה העברית. בילינו 6 שנים באמריקה. הייתי שם חברה בלהקת מחול במדינה הצפונית ורמונט. כאשר חזרתי ארצה הייתי מבקרת מחול בשביל עיתון ידיעות. נולדו לי 2 ילדים. פרסמתי 5 יצירות שהידועה בהן היא "האיש במעיל הגשם הורוד" סיפור אהבה בלשי שקיבל את פרס המו"לים לרומן הכי טוב של השנה. במשך יותר מ-20 שנה אני מלמדת סדנאות לכתיבה יוצרת ו-5 מתלמידי הפכו סופרים.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 1
    • 0
    • 0
    • 1

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    המומלצים של אוגוסט 2020

    מערכת סלונט
    “עלמה בפריחה וסיפורים אחרים” | טטיאנה טולסטיה | תרגום: דן ורשקוב...

    נעים להכיר, אשכר ארבליך-בריפמן

    מערכת סלונט
    אשכר ארבליך-בריפמן (42), בעלת תואר בפסיכולוגיה, פרסמה עד היום 31 ספרים: סדרת...

    נַוָּדִים

    אלי תומר
    עִם סַנְדָּלִים בְּיוֹם סַגְרִיר אֶצְבָּעוֹת שֶׁל קוֹר מַכְאִיבוֹת לְצַלָּקוֹת יְשָׁנוֹת. אָכֵן,...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית