close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • הזקן והסוודר

    שי מרקוביץ' | הומאז' | התפרסם ב - 12.08.19

    לרגל 120 שנה להולדתו, קבלו 7 סיבות, פרט לכתיבה, לאהוב את המינגוויי


    כפי שכבר הבחינו, מן הסתם, אלפי קוראים חדי העין של מדור זה, ארנסט המינגוויי הוא אורח מאוד רצוי כאן. “הזקן והים”, “הקץ לנשק”, “למי צלצלו הפעמונים” ו”איים בזרם” הפכו כבר מזמן לקלאסיקה של הספרות העולמית. שלא לדבר על המינגוויי האיש, שחייו היו מלאי הרפתקאות ואירועים דרמטיים. לרגל יום הולדתו ה-120 של “פאפא”, הנה 7 סיבות להתאהב מחדש בסופר הגדול ולהכיר מקרוב את יצירתו:

    החתולים

    המינגוויי היה חובב גדול של חתולים, הרבה לפני שהדבר הפך לאופנתי. בביתו תמיד התגוררו מספר מהחיות המקסימות האלו. המפורסם שבהם היה “פתית שלג”, שבגלל מוטציה גנטית התהדר בשש אצבעות בכל טלף. כיום ביתו הפך למוזיאון, ונראה כי עובדיו חולקים עם הסופר את החיבה הזו, או שמא עושים זאת למען שמירה על המורשת, גם היום מתרוצצים בו עשרות פרוות המתהלכות על ארבע, וביניהם גם צאצאיו של “פתית שלג”, אשר מושכים את המבקרים לא פחות ממורשת המינגוויי.

    המסעות

    פריז, קונסטנטינופול, גנואה, איי בהtמה, קובה, אגם טנגניקה באפריקה, ספרד, פלורידה – אלה רק חלק מהמקומות בהם ביקר הסופר, ובהחלט לא כתייר. הוא נלחם במלחמת העולם הראשונה, ערך מסעות צייד באפריקה, סיקר כעיתונאי את מלחמת האזרחים בספרד, עקב בסירתו אחר צוללות גרמניות בים הקאריבי, נטל חלק בטיסות קרב מעל גרמניה וצרפת במלחמת העולם השנייה, ובין לבין צד דגים בקובה ובאיי הבהאמה. חלק גדול ממסעות אלו בעולם מצאו את השתקפותם בספריו.

    כחייל במלחמת העולם הראשונה

    הקוקטיילים

    המינגוויי היה חלוץ באופנות רבות, בהם גם הקוקטיילים. את המשקאות האהובים עליו – מוחיטו ודקירי – מכירים לקוחות הברים בכל העולם ואת הפופולריות שלהם יש לזקוף לעובדה שהסופר עצמו לגם גאלונים מהם. כמו כן, יש דעה שהוא זה שהעניק למשקה של מיץ עגבניות וודקה את השם “בלאדי מרי”, לכבוד רעייתו הרביעית, שאגב, לא התלהבה מי יודע מה מחיבתו לטיפה המרה.

    האימרות

    גם אם לא פתחתם מעולם ספר של המינגוויי, אתם מן הסתם מכירים את האפוריזמים שלו, ואולי, מבלי להכיר את המקור, אתם משתמשים בהם בעצמכם. “לעולם אל תצאו למסע עם אלה שאינכם אוהבים”, “אנשים לא מחכימים עם הגיל, הם פשוט הופכים לזהירים יותר”, “אדם אינטליגנטי צריך להיות שיכור לפעמים כדי לבלות את זמנו עם אווילים”, ועוד.

    המינגוויי בסירתו, סמוך לחופי קובה

    הזקן והסוודר

    הצילום המפורסם של המינגוויי המזוקן בסוודר הסגור עד הצוואר היה תלוי בבתים רבים ברחבי העולם (כולל בביתו של כותב שורות אלה). עבור שכבת האינטליגנציה של שנות ה-60 הוא היה מושא הערצה, גיבור רומנטי ומודל להזדהות מוחלטת.

    בסוודר האייקוני

    הנשים

    בתהילה של שובר לבבות זכה המינגוויי לא רק בזכות ארבעת הנשים אותן נשא רשמית (בסך הכל הוא היה נשוי במשך 40 מתוך 62 השנים שהגורל הועיד לו), אלא גם בזכות ההערצה מצד הקוראות. אלו הוקסמו לא רק על-ידי יצירתו, אלא גם על-ידי הדימוי הרומנטי שלו. ואגב, מיוחסת לו האימרה, שלו היתה נאמרת היום, היתה מחסלת את הקריירה שלו כסופר: “יש בעולם הרבה מאוד נשים, איתן אפשר לשכב, ומעט מאוד נשים איתן אפשר לשוחח.”

    עם פאולין, אחת מנשותיו

    הספרות הקלאסית

    להמינגוויי היה טעם טוב בספרים. תעיד על כך רשימת הספרים החייבים בקריאה, אותה הרכיב עבור אחד ממעריציו. ברשימה מככבים, לצד “מדאם בובארי” של פלובר, “האדום והשחור” של סטנדאל ו”דבלינאים” של ג’ויס, גם לא מעט יצירות מהספרות הרוסית, כמו “מלחמה ושלום” של טולסטוי ו”האחים קרמזוב” של דוסטויבסקי.

    בפעולה

    שי מרקוביץ'

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    אחד משלנו

    שי מרקוביץ'
    פרופ’ יובל נח הררי מוציא ספר שלישי, ובראיון  ל”גרדיאן” הבריטי עונה...

    גיבור על

    שי מרקוביץ'
    הרומן האחרון של סטן לי, שנפטר בשנה שעברה, ייצא לאור בספטמבר...

    סגור סוגריים (תמיד)

    מערכת סלונט
    נתחיל מההתחלה. עדיף לספר בלי סוגריים. תמיד. בשביל מה צריך אותם?...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית