"עלילות לב" | דפנה שחורי
קתרזיס הוצאה לאור, 2021, 61 עמ'.

עלילותיו של הלב מזמינות את הקורא לעולם השירה הסוריאליסטית, לפנטסיה ולמציאות מחוברת למהות החלום. למראית עין השגת מהות הלב היא בידיעה אינטואיטיבית בלבד, אבל השירים כבעלי הסוד של עצמם צופים לתוך שורש נשמתם, וחושפים תוך כדי זרימתם את חכמת הנפש.

דפנה שחורי רושמת באמצעות השירים עלילות של הלב, שמצויות ב"מחסן", שם נמצאת חכמה עמוקה, הגנוזה בסמטאות נסתרות של הנפש. לב זה שונה במהותו מן הידוע למחשבת המדע, והשירים יוצרים אלכימיה לראיית האמת כפי שהיא משתקפת בעיני המשוררת.

"…אנחנו מדברים ומדברים, נותנים ידיים, מהלכים צמודים—תכלת אחת מעל מים רבים" (שם, 16)

התנהלות מעין זו מבטיחה דרך למרומים ולמעמקים גם יחד.

"ובאולם קר רצח ולקולנוע לב אין לב"…(שם, 11)

כל שיר מייצג לב חד פעמי וייחודי: …"האישה… ורוב הזמן בכתה… לגבר היו כפתורים במקום עיניים"… (שם, 12)

…"באתם להחריב את הדעת?… זה לא יכול לקרות אם אין שם לב…" (שם, 18)

המשוררת מציעה במת תיאטרון, אולם קולנוע כדי ליצור מציאות בעלת חשיבה שכלתנית, ומוסיפה עוד נדבך להבנה שהלב אינו כנוע לחוקיות החומר, ושהוא מתגלה באמצעות ההד וניצוצות של קדושה. התחושה היא שהשירים מרחיבים את היריעה על כוחו של הלב, שהוא נשגב, אבל נוכח באולם הקולנוע ומה שנשאר למלות השיר הוא "להרים את השמיים"… ואיך עושים זאת?

…"נלך לראות הכול בלייב, בלי צנזורה"…(שם, 26)

כל ניסיון להסביר את מעשה הלב הוא ניסיון אינטלקטואלי כולו ריקנות. הלב הוא מעבר לכל תפיסה והשגה, גם אם נתפרה עבורו עלילה גלויה.

…אני שרה בקול עם הלשון
אני מגלגלת את הקול על הלשון…
…פותחת את השמיים
מתרוממת
משתחלת החוצה
הכביש ירוץ מעצמו… (שם, 36)

…קניתי ים
אני במרכז הים
מתאמנת בלשחות עם אוטו… (שם, 37)

…וזו השעה לרדת כדי לעלות…
…ולך אני אומרת שלא אכפת לי מכלום
רק שתחבק אותי…
…ונפסיק לדבר עם העולם (שם, 43)

המצבים בשירים מאחדים חלום ומציאות, הזיה ואמת. שירים מקוריים שמנסים לחשוף את טווח האפשרויות במופלא, בחלום, בטירוף, בהזיה, במילים אחרות כל מה שמוליך לשחרור הלב מכבלי התבונה והמוסכמות ומכבלי הזמן והמקום.

דפנה שחורי מתמסרת בשירים למהפך אישי (אולי? האומנם?) בשירה, ובזה כוחה. מחד, מלאכת מחשבת מאידך, ספונטניות מתפרצת, עד שקשה לעיתים לסמן קו ברור בין שיר שהוא כולו אסוציאציות, לבין שירה מוקפדת ומשוכללת.

באולם קונצרטים מפואר בווינה…
…עם השרשרת הכי נוצצת שלי…
…אתה יכול לדמיין אותי מתה?…
…ומהנהן
"כן" (שם, 44)