close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • הזמיר והוורד

    מיכל גורוביץ | סיפורים | התפרסם ב - 08.07.20

    כשהייתי קטן ההורים שלי היו נוהגים ללכת לשכנים ולהשאיר אותי עם ספר. הייתי מסתגר בחדר קטן בקומה השנייה בבית . בחדר היתה מרפסת קטנה , מיטת יחיד ושולחן עבודה. באחד מאותם ימים נשארתי כשבידי קובץ סיפורים של אוסקר ויילד. “תקרא ‘הזמיר והוורד’,” אמר לי אבי, כשפתח מעט את דלת חדרי, רגע לפני שיצא. התחלתי לקרוא בלהט ילדותי. מצאתי את  עצמי עומד מאחורי עץ אלון בגן המתואר בסיפור ומשקיף על המתרחש.  הסיפור תיאר זמיר המתבונן בסטודנט הבוכה בגנו. ליבו של הסטודנט נשבר בשל אהבה נכזבת לנערה. הזמיר שרצה להציל את אהבתם של השניים פונה לשיח ורדים ומבקשו ורד יחיד. השיח, שהחורף הקפיאו ובצמרתו לא נראה אף לא ורד יחיד, הבטיח לזמיר שאם ישיר בקול ערב על ענף השיח כל הלילה, כאשר קוץ נעוץ בליבו, יעניק לו ורד. כך עשה הזמיר – דם ליבו זרם בענפי השיח והאדים את עלי הוורד המנץ. עם עלות השחר נפל הזמיר לרגלי השיח ומת. הוורד התגלגל למפתן הדלת של הנערה, היא יצאה ובלי לתת דעתה דרכה עליו. כך אבדה אהבתם והסטודנט חזר לספריו.

    סגרתי את הספר, עיניי נחו על השולחן וברוחי ראיתי את הזמיר בנשמותיו אחרונות מתבוסס בדמו, גופו לא נע אך לכנפיו עוד חיים משלהן. הצער התחיל להטביע את חותמו במצחי, כיסיתי את פניי בידי ורצתי כחץ במורד המדרגות כאילו עוד אפשר להציל את האומלל. התפרצתי מתייפח לביתם של השכנים לדרוש חזרה את הצדק שנלקח ממני. אבי התכופף אליי והביט בי בחצי חיוך מובך. היו אלו אותם רגעים בהם הבנת שמבוגרים אינם שותפים מלאים לטרגדיות שלך. רשמתי לעצמי את הרגישות הפחותה שהפגין לסבלי ותהיתי איך אתמול בערב הוא איבד את עשתונותיו בשל סירובי להתקלח. בעודי עומד מולו, ממרר בבכי, חיינו בשני עולמות שונים. הרגשתי שמרכז הכובד בעולמי היה שונה מזה שהיו עתידים ללמדני בבית הספר. לאחר שתיקה קצרה, אילתר אבי תשובה שהניחה את דעתי במידה כה רבה עד כי באותו ערב שכחתי שעולמי חרב בצהריים.

    “הרי הזמיר חי מחדש בכל פעם שפותחים את הספר.”

    נשמתי לרווחה, כמו שרק ילד מסוגל.

    התבגרתי אך מעולם לא קראתי שוב את הסיפור כדי לגלות אם הזמיר מתעורר לחיים.  

    מיכל גורוביץ

    מיכל גורוביץ, בת 23, תושבת זכרון יעקב. מתחילה את דרכי האקדמאית. כותבת סיפורים ושירים למגירה.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 8
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    כבודו לא רצוי כאן

    שי מרקוביץ'
    על פי הפרסום ב”גרדיאן”, המטבעה הבריטית המלכותית החליטה שלא להוציא מטבע...

    סִימָנֵי הַפִּיסוּק / שִׁיר הֲשָׁקָה

    בנימין גילאור
    סִימָנֵי הַפִּיסוּק   שִֹים בְּסוֹגְרַיִים אֶת הַכְּאֵב וּכְרוֹך אוֹתוֹ בְּאוֹגֵד, הַשְׁלֵךְ...

    הוֹ סִיזִיפוּס

    חנה קב רוט
    הוֹ סִיזִיפוּס יָקָר כַּמָּה אָהַבְנוּ אֶת הַפָּנִים הָאֱנוֹשִׁיּוֹת שֶׁחָשַׂפְתָּ בְּלֵב הַמַּגֵּפָה,...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית