close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • "הו ארצי היפה והאבודה"

    עמוס נבון | מחשבות | התפרסם ב - 18.10.20

    האירוע הדרמטי סביב שירת העבדים העברים מתוך האופרה "נבוקו" מאת ורדי.


    ריקרדו מוּטי נחשב לאחד מטובי המנצחים בעולם. בארץ הוא ניצח ב-2007 על קונצרט לציון חמישים שנה למותו של ארטורו טוסקניני, שהיה גדול המנצחים בתקופתו. טוסקניני התנגד לפשיזם של מוסוליני והיטלר, ולכן עזב את איטליה. ב-26 בדצמבר 1936 נוסדה התזמורת הפילהרמונית הישראלית. ברוניסלב הוברמן הזמין אותו לנצח על התזמורת. זו היתה תזמורת בהתהוותה. הקונצרט נערך במגרשי התערוכה בצפון תל אביב. אימי סיפרה לי שהיא היתה אז בהיריון איתי.

    המלחין ג'וזפה ורדי (1813–1901) הפך לסמל של תנועת העצמאות של איטליה, שדגלה בחזרתו של המלך ויטוריו אמנואלֶה לאחר השחרור מעול האוסטרים. בעבר הרחוק כשהקהל צעק בהופעות האופרה "ורדי" הוא התכוון לראשי התיבות !Vittorio Emanuele Re D'Italia ("ויטוריו אמנואלֶה, מלך איטליה"). ורדי נחשב למלחין הלאומי של איטליה. האופרה "נבוקו" היא השלישית שחיבר, והיא פרסמה אותו בזכות מקהלת העבדים העברים (Va Pensiero). במסע הלוויה שלו לבית הקברות במילנו צפו ברחובות כמאתיים אלף איש ואישה.

    מוּטי נחשב לפרשן-על של האופרות של ורדי. במרץ 2011 חגגה איטליה 150 שנה לאיחודה תחת שרביטו של המלך ויטוריו אמנואלֶה (האיחוד נעשה בשנת 1861). מוּטי ניצח אז על האופרה "נבוקו" בתיאטרון של רומא. נעם בן זאב סקר את האירוע  בכתבת אינטרנט (2011) סביב הארוע הדרמטי של שירת העבדים העברים.  

    תחילה התרגום שלי לליברטו (בסיוע תרגום של גוגל מאיטלקית לעברית). הליברטו באיטלקית מורכב מדי וקשה לתרגום לעברית, כתב אותו טמיסטוקלה סולרה (Temistocle Solera), שחוץ מחוקרי האופרות של ורדי איש לא שמע עליו. הרגשתי צורך בכמה מקומות בטקסט לשנות מעט כדי שהתוכן יהיה מובן יותר. להלן:

    Va Pensiero   

    לך תחשוב על כנפי הזהב
    לך תניח את עצמך על מדרונות וגבעות
    שם ריחָם פושר ורך
    שם נמצאת התהילה המתוקה של אדמת המולדת
    בָּרכו את גדות הירדן ואת מגדלי ציון הנופלים
    הו ארצי היפה והאבודה
    הו זיכרון כה אבוד וחסר חיים
    של ארץ יקרה ועצובה.
    הו נֵבל של נביאים עתיקי יומין
    מדוע צלילְךָ בָּעֲרַבוֹת אינו כמו שהיה?
    נצור את זיכרונותינו בלב
    אתה שמשמיע קול קינה בוטה.
    סַפֵּר לנו על הזמן שאבד לבלי שוב,
    היֶה מודע לגורל המקדש בירושלים 
    אתה שומע קול קינה עצובה,
    תן לאלוהים לחזק אותי
    ולהשרות עלי סגולות טובות.
    תן לנו לבכות באֵבֶל אכזר
    נגן לנו צלילים של יגון,
    או שהאל יעניק לך השראה מרוכזת
    זו שמעניקה סגולות של כוח סבל.

    לנו ישנו עניין מיוחד בחורבן המקדש הראשון שהוא חלק מההיסטוריה הרחוקה שלנו. כידוע, בית המקדש  נבנה על ידי המלך שלמה ונהרס בידי צבאו של נבוכדנצאר. לפי התנ"ך והמקורות, חרב בית המקדש בעיקר בגלל אובדן דרך של העם ושחיתויות. אלה הם סיפורי התנ"ך והמסורת היהודית. אבל במציאות, נבוכדנצאר שאף להרחיב את גבולות ארצו, וניסה לכבוש את מצרים. הוא נלחם בפרעה אבל לא השיג הכרעה. לעומת זאת, הוא כבש את ממלכת יהודה ובשנת 597 לפנה"ס, הגלה את המלך יהויכין והמליך תחתיו את צדקיהו. בשנת 586 לפנה"ס, בעקבות מרד אזורי בו השתתף צדקיהו, נבוכדנצר הטיל מצור נוסף על ירושלים, שבסופו העיר נהרסה, ונחרב בית המקדש. הבבלים לכדו את צדקיהו. הוא הוגלה לבבל ושם מת בבית הסוהר לאחר שעיוורו את עיניו. הבבלים מינו את גדליהו בן אחיקם, בן למשפחה חשובה בירושלים, לנציב היהודי על ממלכת יהודה. הוא  נרצח בידי ישמעאל בן נתניה מזרע בית דוד . זה היה הרצח הפוליטי הראשון (צום גדליהו) ולא האחרון. בעקבות הרצח הסתיימה האוטונומיה בארץ והתושבים שנותרו ברחו למצרים, ולארצות אחרות. בכך ממלכת יהודה התרוקנה ברובה מיהודים.  כחמישים שנה לאחר חורבן הבית התיר כורש מלך הפרסים ליהודים הגולים בארצו לשוב לארץ ולבנות את בית המקדש השני.

    נחזור לארוע בתיאטרון ברומא. לפני התחלת הניצוח עלה לבמה ראש עיריית רומא ג'אני אלמאנו והתלונן על הקיצוץ בתקציב התרבות בעיר. ראש הממשלה סילביו ברלוסקוני ישב בקהל… ממשלתו קיצצה בתקציב התרבות של איטליה, וזה גרם לסגירת מוסדות תרבות רבים ולהגירת אמנים אל מחוץ לאיטליה. היתה לו סיבה טובה לבוא לשמוע את האופרה. מפלגת הימין "הליגה הצפונית", מפלגה ימנית שתמכה בהיפרדות מהפדרציות במרכז איטליה, היתה שותפה למפלגתו של ברלוסקוני בקואליציה ואימצה את Va Pensiero בתור ההמנון שלה. ככל הנראה, ברלוסקוני לא תיאר לעצמו שייאלץ לספוג ביקורת כזו. אבל יש להניח שממשלתו כבר היתה רגילה לביקורת כזו.

    אתאר בדיוק את מה שראיתי ושמעתי במשדר ביוטיוב ב-2011. המקצב הוא cantabile, כלומר שירה ברגש. בביצוע הזה חשתי שהמקהלה שרה כאילו היא שם בבבל, על פני חבריה ניכרו עצב וייאוש. 

     בסיומה של האופרה התחילו מחיאות כפיים ממושכות וצעקות בלתי פוסקות "ויווה איטליה!" ו"ביס" (הדרן). ריקרדו מוּטי פנה לקהל, ואמר (יש ביוטיוב כתוביות בעברית לדבריו באיטלקית): "אני מסכים עם הקריאה ויווה איטליה! (מחיאות כפיים. הוא עוצר אותן). אני כבר לא ילד. בתור איטלקי אני מסתובב הרבה בכל העולם, וכיום אני בוש על מה שקורה בארצי. לכן אני נעתר לבקשתכם לבצע שוב את Va Pensiero, לא רק בזכות האמירה הפטריוטית, אלא משום שהערב, כשניצחתי על המילים 'הו ארצי היפה והאבודה' חשבתי שאם תימשך הדרך הזאת נחסל את התרבות שעליה מושתתת ההיסטוריה של איטליה, ואז באמת מולדתנו תהיה יפה ואבודה! (מחיאות כפיים ממושכות של הקהל וגם של המקהלה)."

    מוּטי המשיך בנאום שלו: "אנו כאן באווירה איטלקית… ואני, מוּטי, למרות השלטון שתקתי הרבה שנים. כעת אני רוצה שניתן משמעות לשיר הזה. אנו בביתנו, בתיאטרון של רומא, ועם מקהלה ששרה להפליא ותזמורת שיודעת ללוות נהדר. אם לא אכפת לכם, אני מציע שתתחברו אלינו ונשיר כולנו יחד." הקהל קם על רגליו. בניצוח מוּטי פנה לקהל וניצח עליו. ובשתי ידיו ביצע תנועות מדורגות כדי לשמור על אחידות השירה של הקהל והמקהלה. כלי הנשיפה מעץ, בעיקר החליל, השמיעו את המנגינה המייבבת. כשהמקהלה שרה "מגדלי ציון הנופלים" קמו כל הזמרות על רגליהן והצטרפו לזמרים העומדים וכולם נראו כגוש אחד צפוף ואיתן. פתקים הושלכו אל חלל האולם. לפני הצלילים האחרונים התפרצו כולם במחיאות כפיים. גם מוּטי מחא כפיים. זמרות מחו דמעה. בסיום השירה פרץ הקהל בתשואות ונשמעו צעקות בראבו ובראבי. כמי שאוהב  מוסיקה מושבע זו היתה עבורי חוויה מרגשת במיוחד.

    Va pensiero – "מקהלת העבדים העבריים" מתוך "נבוקו" מאת ורדי, בניצוחו של ריקרדו מוּטי בתיאטרון של רומא, מרץ 2011

    מעבר לכתיבת המאמר, על פי השידור ביוטיוב אני מוסיף התייחסות ממני. בשנת 2010 ביקר ברלוסקוני בארץ. שנה לאחר מכן, ב-2011, ביקר בנימין נתניהו אצל ברלוסקוני באיטליה (הלך הזרזיר אל העורב). השחיתות אצל ברלוסקוני כבר הוכחה. נתניהו היה בתחילת דרכו כראש ממשלה. כולנו יודעים מה שקרה אחרי כן במדינתנו היפה. השלטון של נתניהו יחלוף. בעוד שהמוסיקה תישאר לנצח – Viva la musica.

    *נעה רוזן ערכה את המאמר.

    עמוס נבון

    יליד 1937, נולד ומתגורר בתל אביב. רכש תואר ראשון בביולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני ושלישי באנטומולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. חוקר בכיר בביולוגיה במינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני). מלבד זאת הוא נגן חליל צד, מפסל בברזל וכותב שירה. שירים מפרי עטו פורסמו בעיתונות ובכתבי עת רבים. פרסם חמישה ספרי שירה: "באמצע הלילה בבוקר" (עקד, 1987), "רחפת אור" (ספרית פועלים, 1989), "לַוְיָן חֲצוֹת" (ספרית פועלים, 1992), "לאן נעלמו הגחליליות" (עמדה, 2014). בספרו החמישי, "במחשבה שנייה" (עמדה, 2020), מתפרסמים שירים וקטעי פרוזה קצרים שמלֻווים בעבודות הפיסול שלו בברזל. כתב ספר על מוצרט שפורסם ב"אמזון".

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 1
    • 3

    תגובות


    1 תגובות על “"הו ארצי היפה והאבודה"”

    1. מרדכי רימור הגיב:

      יופי של כתיבה – בהירה, מתומצתת וחשובה לתיעוד ההיסטוריה המוסיקלית של ארצנו ובכלל של התרבות המערבית. אפשר לנחש שהכותב הוא אוהב מוסיקה מושבע, וגם מדען! התרגום – מצוין ובהיר! האירוע והתיאור של האירוע מרגשים מאד! יפה לראות איך התנ"ך ממשיך להיות רלוונטי לכל העולם המערבי! יישר כוח לעמוס נבון!

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    אלבר קאמי, 60 שנה למותו

    מערכת סלונט
    שיחה עם אורציון ברתנא

    רִשּׁוּמֵי הַסְּתָיו / הִנְנִי

    צילה זן-בר צור
    רִשּׁוּמֵי הַסְּתָיו חוֹרֶשֶׁת שׁוּרוֹת רֵיקוֹת בַּמַּחְבֶּרֶת שֶׁלִּי. אַתָּה רוֹשֵׁם שַׁלֶּכֶת עַל...

    על סוטים וקדושים בשירה העברית

    עדינה בן חנן
    עיון בשיר "אורי" מתוך שירי "המשפחה הקדושה" של חזי לסקלי אוּרִי...
    דילוג לתוכן