…הוּא הִפְלִיא לְנַגֵּן,

גַּם חִיּוּכוֹ הִתְרוֹנֵן,

הוּא נִגֵּן אֶת זִקְנָתוֹ

אִטִּי וְחָלוּשׁ – וּפֶתַע מִתְרוֹמֵם בִּשְׁאֵרִית אוֹנוֹ

הוּא הִמְשִׁיךְ לְנַגֵּן

כְּמוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁיִדוֹם אִם יִתְמַתֶּן.

הוּא נִגֵּן עַד כְּלּוֹת

וְהִלְהִיב קָהָל – לֹא שֶׁל רְבָבוֹת,

קָהָל שֶׁרָצָה רַק מִפְלָט

מֵעֶצֶב וְשִׁמָּמוֹן שֶׁנּוֹגֵס אַט-אַט

וְהַקָּהָל מָחָא כַּפַּיִם

הֵרִיעַ לַנַּגָּן שֶׁהִפְלִיא בַּיָּדַיִם,

הַקָּהָל שָׁלַח צְלִילֵי אַהֲבָה

וְהַנַּגָּן חִיֵּךְ וְעָטַף אוֹתָם בְּחִבָּה

צָרַר צְלִילַם וְנַצַּר בִּלְבָבוֹ

לְעִיתוֹת רָעַב, כְּשֶׁזִּקְנָתוֹ תִּשְׁלֹּט בּוֹ

כּשֶׁמֵיתָרַיו לֹא יְצַיְּתוּ עוֹד לְנַפְשׁוֹ

כְּשֶׁיָּדָיו יַרְעִידוּ וְכֹחָן תַּשׁ וְרָחַק הֵימָנוֹּ.

צֵידָה לְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה אָרַז לוֹ הַנַּגָּן

וְהַקָּהָל הַנִּלְהָב כָּלַל לֹא יָדַע

שֶׁצְּלִילֵי תְרוּעוֹתַיו יְלַווּהוּ בְּדַרְכּוֹ לַשְּׁמָמָה

יְרַפְּדוּ מַסָּעוֹ, יְחַמְּמוּ שְׁנוֹתָיו הַמִּתְאָרְכוֹת

יְפַזְּרוּ בֵּין זִכְרוֹנוֹתָיו גַחְלִילִיוֹת.