close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • הדרך אל הנצח

    יורם אורעד | מחשבות | התפרסם ב - 12.10.17

    פורסם לראשונה בבלוג קסם הטכנולוגיה, ב-28.8.2017

     

     

    האם חיי נצח או לפחות חיים ארוכים מאד, נראים כבר באופק הקרוב או הרחוק? הטכנולוגיות החדשניות המתפתחות היום במהירות ובעצם בתאוצה, מרמזות שייתכן שהתשובה לכך היא חיובית. טכנולוגיות לחיי נצח עדיין אינן קיימות, אולם ייתכן שהן נמצאות כבר בתהליכי הבשלה שיביאו להשגתן תוך כמה עשרות שנים, אולי אף כבר במאה הנוכחית.

     

    השבת נעורים

    אחת האפשרויות להשגת חיי נצח היא הצערה, או השבת נעורים (rejuvination) – הפיכת תאי הגוף לצעירים יותר ובעצם החזרתם למצבם כפי שהיה לפני שנים. יש מדענים הטוענים שההזדקנות איננה אלא סוג של מחלה שניתן לרפאה. הריפוי עשוי להתבצע באמצעות החלפת תאים ישנים בחדשים או על ידי תיקון הישנים. באופן מעשי זה עשוי להיראות כך – אחת לכמה שנים, נלך למרפאה מיוחדת שבה יחליפו לנו תאים או יתקנו תאים ישנים וכן יסלקו תאים סרטניים ופסולת ביולוגית שהצטברה בגופנו. מן הסתם ייעשה שימוש גם בהנדסה גנטית שבאמצעותה יתערבו בחומר הגנטי ויהפכו את התאים לצעירים יותר. פעולות אלה יוכלו “להחזיר את השעון אחורה” ולהפוך אותנו לצעירים יותר מבחינה פיזיולוגית. עם זאת, גם אז, עדיין נהיה פגיעים לתאונות דרכים, אסונות טבע, פיגועים, הרעלות ועוד.

     

    סריקת המוח והעלאתו למחשב

    אפשרות אולי אטרקטיבית יותר ולבטח חסינה יותר היא העלאת התודעה שלנו על כל מרכיביה, למחשב. בבסיס האפשרות הזו עומדת ההנחה שהתודעה היא מעין תוכנה ולכן אפשר להופכה לדיגיטלית ולהעבירה למחשב. המוח ייסרק באופן דיגיטלי ויועבר למחשב. אפשרות זו שנויה כיום במחלוקת גדולה. אחת השאלות העומדות בנוגע אליה היא לא רק אם נצליח להעביר את תהליכי המחשבה, הזכרונות, הרגשות ועוד אלא אם נצליח לעשות זאת גם לגבי ההכרה עצמה, המודעות העצמית בעצמה. אם לא נצליח הרי שמה שנעביר יהיה לא יותר מאוסף של זכרונות, תהליכי חשיבה ופריטי ידע ללא נשמה, או במלים אחרות – תחסר המודעות לכך ש”אני זה אני”. אם וכאשר אכן נצליח להעביר את התודעה בשלמותה, כולל המודעות העצמית, נוכל לניידה לאיזה גוף שנרצה, ללא הגבלה. אני מניח שהגופים שאליהם ננייד את התודעה יהיו גופים רובוטיים משוכללים או גופים ביולוגיים שיגודלו עבורנו. אלה וגם אלה יהיו כנראה משופרים לאין ערוך מגופינו הנוכחיים. מאחר שניתן יהיה  לשכפל את התודעה (כי היא תהיה דיגיטלית), נוכל ליצור לעצמנו מספר עותקים גדול ככל שנרצה. הדבר יבטיח עמידות גדולה בהרבה לפגעים כגון תאונות דרכים, אסונות טבע וכדומה, משום שאם עותק אחד ייהרס תמיד נוכל להשתמש בעותק אחר מתוך שלל העותקים הדיגיטליים של תודעתנו. אז, תתעורר השאלה מי מבין העותקים הוא האני האמיתי, שאלה מעניינת בעלת היבטים פילוסופיים, אתיים ואחרים, שהדורות הבאים יצטרכו לתת עליה את הדעת.

     

    הסרת הפחד מהמוות והסטת המוקד ממנו לסוגיות אחרות

    כמו צל כבד, הפחד מהמוות מלווה אותנו תמיד, גם כשאנחנו בריאים לחלוטין, משום שאנחנו יודעים היטב שהמוות בוא יבוא, במוקדם או במאוחר. מהות הפחד הזה היא החרדה מכך שיום אחד ייפסקו חיינו ללא כל קשר לפעילויות שפעלנו ולהישגים שהשגנו בחיינו.  פחד זה, הוא אחת מהבעיות האנושיות הכבדות ביותר. חיי נצח יסירו אותו מאתנו בבת אחת ויפחיתו את המתח של חיינו באופן משמעותי ביותר. להסרת האיום הזה, איום המוות, יהיו השלכות פסיכולוגיות, ספרותיות, אמנותיות ועוד. במקום המוות יעסיקו אותנו סוגיות אחרות, שחלקן יהיו קשורות לזמן האנושי, שיהיה עתה בלתי מוגבל.

    במציאות של חיי נצח, אנשים ירשו לעצם לבצע פעילויות מורכבות מאד או מסוכנות מאד ללא חשש. מוכנותם להסתכן תהיה גדולה בהרבה משום שתמיד יעמוד לרשותם זמן אינסופי לתיקון או להתחלה מחדש. הם יוכלו להרשות לעצמם ביצוע פרויקטים או מסעות ארוכים עד להדהים בחלל בלי לחשוש מהמוות, כגון מסע אל מחוץ למערכת השמש שיימשך מאות שנים.

    החיים הנצחיים יגרמו להסבת המוקד מעיסוק באבטחת החיים לסוגיות אחרות, שנמצאו עד כה בעדיפות נמוכה יותר. כאלה יהיו למשל התייחסות נאותה לבעלי חיים, גורל הסביבה, אסתטיקה, השגת שלום עולמי, רווחה כלכלית ועיסוק בפילוסופיה, ספרות ואמנות.

     

    פיתוח יעיל של הידע האנושי

    הזמן האינסופי יאפשר את התפתחות הידע האנושי ביעילות משופרת משום שהידע שהושג על ידי מומחה בתחום כלשהו יוכל להמשיך להיות מפותח על ידי אותו מומחה עצמו, שיחיה לנצח. דבר זה עדיף מאשר השארת פיתוח הידע לאחרים מאחר שאין מי שמכיר טוב יותר את הידע שהוא בעצמו פיתח כולל תהליכי פיתוחו, בעיות, מגבלות, התלבטויות ושאלות.

     

    מעמד הדת

    חיי נצח ישנו ללא ספק את מעמד הדת ומשמעותה. שלושת הדתות המונותיאיסטיות מבטיחות היום חיי נצח באמצעות מה שהן מכנות “העולם הבא” אך מה יהיה ערכה של הבטחה זו כאשר יושגו חיי נצח בחיים כפי שאנחנו מכירים אותם? ייתכן שאחד מתפקידי הדת אז יהיה מציאת משמעות לזמן האינסופי שיעמוד לרשות האנשים.

     

    סוגיית המקום והמשאבים להמוני החיים לנצח

    טענה אפשרית כנגד חיי נצח היא שהמקום על כדור הארץ לא יספיק לכל בני האדם, שמספרם ילך ויגדל עקב חיי הנצח אבל בני אדם חיים ואפילו טוב, גם במקומות צפופים מאד. לדוגמה, אוכלוסיית סינגפור היא כשישה מליון איש המתגוררים על שטח של כ-700 קמ”ר בלבד (בערך 3.5 אחוז משטח מדינת ישראל). הצפיפות בה היא כ-8300 נפש לקמ”ר. כידוע, לא רק שהסינגפורים מצליחים להתקיים אלא שרמת חייהם  גבוהה. בנוסף, כדור הארץ איננו חייב להיות המקום היחיד למגורי בני אדם. בעתיד, יוכלו בני אדם לגור במקומות אחרים בחלל כגון הירח, מאדים, ירחים של כוכבי לכת אחרים ומושבות חלל מלאכותיות שיקיפו את כדור הארץ. טענה אפשרית אחרת הנוגעת לגידול האוכלוסייה עקב חיי נצח היא כמות המזון, המים הנקיים והאנרגיה, שאולי לא יספיקו לכולם. האמנם? טכנולוגיות ייצור המזון והתפלת המים השתכללו מאד במהלך השנים והן ממשיכות להשתכלל, דבר המרמז על אספקת מים נקיים ומזון שתוכל להינתן בעתיד גם לאוכלוסיה גדולה בהרבה מזו של היום. גם בעיית האנרגיה פתירה משום שניתן יהיה להפיק אנרגיה בכמות עצומה מהשמש, מהרוח, מגלי הים וממקורות אנרגיה נוספים. הפקת אנרגיה כזאת מתבצעת באופן רווח כבר כיום. בעתיד, האנרגיה המופקת תספיק לאוכלוסייה גדולה לאין שיעור מזו של ימינו.


    ***

     

    טכנולוגיות לחיי נצח עדיין אינן קיימות אבל ייתכן שאיננו כה רחוקים משם. לכן,  כדאי לשקול כבר עכשיו או בשנים הקרובות, את ההשלכות לחיי נצח, את הבעיות שהן עלולים להציב ולהציע עבורן פתרונות אפשריים. בסופו של דבר, אין לנו נצח זמן כדי להיערך לחיי הנצח בעוד מועד.

     

    יורם אורעד

    יורם אורעד כותב מאמרים בתחומים מגוונים, ביניהם, חינוך, מדע, טכנולוגיה ועתידנות, וכן סיפורים, בפרט סיפורי מדע בדיוני. פרסם את יצירותיו בבמות שונות, ובין הספרים שפרסם: "בכלוב הזמן", אוסף סיפורי מדע בדיוני ו"מסע אל העולם האחר" - רומן מדע בדיוני לילדים. כתב ופרסם גם ספרי לימוד לילדים ולנוער בתחום הפיזיקה. עובד בפיתוח תוכניות לימוד במדעים.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    נעים להכיר, לי-אור אמיר

    שי מרקוביץ'
    לדברי לי-אור אמיר, מחברת הספר “להתראות אללה” שיצא בימים אלה, חלק...

    הבית הלאומי של כולנו

    הרצל ובלפור חקק
      מוזיאון שהוא פסיפס ביקור במוזיאון הברמן בעיר לוד – הצצה...

    המומלצים לילדים

    מערכת סלונט
    המומלצים לילדים של חודש דצמבר
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית