האדמה על חידותיה
קְרוּם הָאֲדָמָה מְבַעְבֵּעַ חִידוֹתָיו
מֶרְחָבָהּ דּוֹמֵם, מַחֲרִישׁ
וּמֵחֲרַך שֵׁן הַמַּחֲרֵשָׁה יִבְקַע קוֹלָהּ
כִּבְּכִי הָאֲבּוּבִים מַכְמִיר, מַרְגִּישׁ…
לֹא עוֹד פְּרָחִים אֶל שְׂדוֹת לִבִּי קָרֵבוּ
אַף אֵין עִקְבוֹת שֶׁל יֹפִי בָּעוֹלָם
נוֹצות כְּנָפַי מִלַּהַט אֵשׁ נִצְרָבוּ
מִכְוַת לְזוּת שְׂפָתַיִם וְעָשָׁן
נִדְרַשְׁתִּי בְּלֶכְתִי עִם שַׁחַר
לִפְעִימוֹת לֵב אַדְמָתִי הַמְּשַחֶרֶת נִיר
זִמְרַת הַמַּחֲרֵשָׁה עָלְתָה פִּתְאֹם מֵאֹפֶק
קֹולָה גּוֹבֵר וּכְבָר חוֹרֵט בִּי שִׁיר
מָתַי יִמַּס הַשֶּׁלֶג בְּהָרִים
וּמִלֹבְנוֹ תִּפְרַחְנָה בִּי שְׁמָמוֹת
יָשִׁיב נַפְשִׁי בִּי בִּנְתָזָיו הַפֶּלֶג
אֶל אֲפָרַי יָשׁוּבוּ אַיָּלוֹת
תגובות