חיים שטנגר נולד בתל אביב למשפחה חילונית של יוצאי גרמניה ואוסטריה. בעידוד דודו בחר ללמוד בישיבה תיכונית ולנהל אורח חיים דתי, שאותו זנח בהדרגה בשנותיו הבוגרות. בוגר לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת בר-אילן ולימודי תואר מוסמך במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מ-1981 בעלים של משרד עורכי-דין עצמאי. בנעוריו שימש ככתב ב"מעריב לנוער". בגיל שמונה-עשרה פירסם את שיריו הראשונים בכתבי העת "קשת" ובמוסף הספרותי משא של עיתון "דבר". ספר הביכורים שלו, "ביאה קשה" (1982), ראה אור בהוצאת עקד. בהמשך ראו אור קובצי השירה "אתמולך" (1987); "יוון, איים" (1990); "שואה" (1997); "אהבה ופעמוני רוח" (1998); "כסאות למשפט" (2002); "דובדבנים בשמש" (2002). ב-2009, בשיתוף עם האמן מנשה קדישמן, יצר את פרויקט "הטוליפים" במוזיאון רמת גן, כאשר שירים פרי עטו הוצגו עם ציורי האמן כחלק מעבודה אחת. המתח בין התרבות החילונית לעולם המסורת היהודית, בין העיסוק החומרי והפרגמטי לבין הספֶרה הרוחנית מאפיין את הביוגרפיה של שטנגר ומזין את שירתו ואת מחקריו הספרותיים. ספרו האחרון עד כה, הרומן "קופסת ילדות" (2022), פורש את סיפור ילדותו, נעוריו והתבגרותו בעיר העברית הראשונה, בימים שקדמו למלחמת ששת הימים ולאחריה.