הַתְחָלָה בַּשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה
אֲנָשִׁים קָמִים מִשְּׁנָתָם
כְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים הַיָּמִים
מְבַקְּשִׁים בַּשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה כִּסֵּא רַחֲמִים.
הֵם רוֹאִים שָׁנָה חֲדָשָׁה
בַּפִּנָּה מִסְתַּתֶּרֶת
מִצְטַנַּעַת בְּשִׂמְלָה לְבָנָה, כַּלָּה זוֹהֶרֶת.
אֲנָשִׁים קָמִים אֶל בֹּקֶר נִרְגָּשׁ.
לוֹחֲשִׁים לָהּ: שָׁנָה מְתוּקָה מִדְּבָשׁ.
קוּמִי צְאִי אָחוֹת כַּלָּה
הָאִירִי לָנוּ בֹּקֶר חָדָשׁ.
הָבִיאִי לָנוּ אֶת הַטּוֹבִים ביַָּּמִים
מִנְעִי כִּסֵּא דִּין, הָבִיאִי כִּסֵּא רַחֲמִים.
שָׁנָה חֲדָשָׁה, הָבִיאִי לָנוּ אֹשֶׁר
הַתְחָלָה חֲדָשָׁה
בְּכָל דְּרָכֵינוּ, מְלוֹא כָּל הָאוּלָם.
בְּנֵי מָרוֹן אָנוּ לְפָנָיו
וְיוֹמֵנוּ עַכְשָׁיו –
יוֹם הֲרַת עוֹלָם.
נהניתי מהשיר הכל כך אופטימי. כמה טוב יכול היה להיות לו יכולנו להתחיל את הכל מהתחלה.
במחשבה שנייה, האם אנו רוצים באמת לשכוח את כל שהיה ולהתחיל שוב את הכל מההתחלה?