הַחַיִּים הֵם מָוֶת
אֲנַחְנוּ נוֹלָדִים וְלֹא מַפְסִיקִים לָמוּת, כָּל הַזְּמַן מַשֶּׁהוּ בָּנוּ מֵת.
לְמַעֲשֶׂה, אֵין שׁוּם פּוּאֶנְטָה בְּפַחַד מֵהַמָּוֶת כִּי כָּל הַזְּמַן אֲנַחְנוּ מֵתִים,
וְאֵינִי אֲבֵלָה עַל שֵּׂעָרוֹת רֹאשִׁי שֶׁהָלְכוּ לְעוֹלָמָן,
עַל צִפָּרְנַיִם קְצוּצוֹת שֶׁעָבַר זְמַנָּן,
עַל גּוּפַת הַתִּינֹקֶת שֶׁהָפְכָה לַיַּלְדָּה
שֶׁהִסְתַּיְּמָה כְּנַעֲרָה וְהִתְפָּרְקָה לָאִשָּׁה,
שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים תִּפָּרֵד כִּזְקֵנָה וּתִנְפַח אֶת נִשְׁמָתָהּ.
עַל אֵינְסְפוֹר רַעְיוֹנוֹת וּמַחְשָׁבוֹת
שֶׁחָלְפוּ לְרֶגַע בָּרֹאשׁ וְנֶעֶלְמוּ,
אֶלָּא אִם הִסְפַּקְתִּי לִכְתֹּב אוֹתָן.
וְגַם אֵלֶּה שֶׁכָּתַבְתִּי וְנִשְׁכְּחוּ עִם הַזְּמַן.
עַל אַלְפֵי רְגָעִים וַאֲנָשִׁים שֶׁעָבְרוּ בְּחַיַּי,
בֵּין אִם חָלְפוּ בְּמַעֲבַר חֲצִיָּה בִּקְצֵה עֵינַי,
בֵּין אִם הָפְכוּ לְמַכָּרַי, חֲבֵרַי, אֲהוּבַי.
לְמַעֲשֶׂה אֲנַחְנוּ מְפַחֲדִים מִדְּבָרִים שֶׁגַּם כָּכָה קוֹרִים,
מִשִּׁנּוּי, מֵהַצְלָחוֹת, מֵהֶפְסֵד, מִפְּרֵדוֹת.
הַפַּחַד הוּא וִכּוּחַ עִם הַחַיִּים. עִם הַמְּצִיאוּת.
הַמַּחְשָׁבָה שֶׁהַחַיִּים לֹא אֲמוּרִים לִהְיוֹת מָה שֶׁהֵם:
מָוֶת אֶחָד אָרֹךְ וִיפֵיפֶה.
תגובות