הַזְּמַן
הַזְּמַן לוֹעֵס אוֹתָנוּ בַּחֲנִיכַיִם
גְּרוּמוֹת נְטוּלוֹת שִׁנַּיִם
וּלְבַסּוֹף יוֹרֵק אוֹתָנוּ
בְּצַד הַדֶּרֶךְ
כְּמַסְטִיק שֶׁטַּעֲמוֹ
פָּג.
ציור תמונת הכותרת: חנה קב רוט
הַזְּמַן לוֹעֵס אוֹתָנוּ בַּחֲנִיכַיִם
גְּרוּמוֹת נְטוּלוֹת שִׁנַּיִם
וּלְבַסּוֹף יוֹרֵק אוֹתָנוּ
בְּצַד הַדֶּרֶךְ
כְּמַסְטִיק שֶׁטַּעֲמוֹ
פָּג.
בשיר הקצר והנוקב הזה הכותבת מיטיבה להביע בתמציתיות שתי בעיות אוניברסליות שאין להן פתרון (הזמן העובר, והמוות הבלתי נמנע) ועל ידי שימוש באמצעים אמנותיים אלה:
שימוש במילים ובאזכורי ביטויים
וכך מעלה בין השורות סוגיות הנוגעות לא רק למוות אלא גם לחיים עצמם.
למשל:
אזכור הביטוי “שיני הזמן” -בהיפוך. כאן הזמן נטול שיניים.
מזכיר את הזיקנה.
היריקה אל צידי הדרך- מעוררת אסוציאציה של משהו מאוס שמנסים להיפטר ממנו, שהפך לנטל.
מסטיק שטעמו פג –
פה מעלה הכותבת כמה הבטים:
המסטיק חסר ערך מבחינה תזונתית ( עולה השאלה:האם היינו חסרי ערך עוד בחיינו?)
שטעמו פג – “טעם” מתפרש הן כטעם מוחשי (מתוק, מלוח וכו’)
וגם “סיבה”. (גם אם היה לנו ערך, גם אם היו סיבה וטעם לחיינו
הם התפוגגו ואין להם עוד זכר)
“פג” מזכיר גם את הביטוי “פג תוקפו”. (תרופה שפג תוקפה – נזרקת לפח).
שיר מעולה, מהמשובחים שקראתי לאחרונה.
שיר הקצר והנוקב הזה הכותבת מיטיבה להביע בתמציתיות שתי בעיות אוניברסליות שאין להן פתרון (הזמן העובר, והמוות הבלתי נמנע) על ידי שימוש באמצעים אמנותיים כגון:
שימוש במילים ובאזכורי ביטויים
וכך מעלה בין השורות סוגיות הנוגעות לא רק למוות אלא גם לחיים עצמם.
למשל:
אזכור הביטוי “שיני הזמן” -בהיפוך. כאן הזמן נטול שיניים.
מזכיר את הזיקנה.
היריקה אל צידי הדרך- מעוררת אסוציאציה של משהו מאוס שמנסים להיפטר ממנו, שהפך לנטל.
מסטיק שטעמו פג –
פה מעלה הכותבת כמה הבטים:
המסטיק חסר ערך מבחינה תזונתית ( עולה השאלה:האם היינו חסרי ערך עוד בחיינו?)
שטעמו פג – “טעם” מתפרש הן כטעם מוחשי (מתוק, מלוח וכו’)
וגם “סיבה”. (גם אם היה לנו ערך, גם אם היו סיבה וטעם לחיינו
הם התפוגגו ואין להם עוד זכר)
“פג” מזכיר גם את הביטוי “פג תוקפו”. (תרופה שפג תוקפה – נזרקת לפח).
שיר מעולה, מהמשובחים שקראתי לאחרונה.
חנה. אוחי חנה. זהו שיר שנקרא בנשימה אחת קצרצרה ובלתי מספקת. איזה דימוי עצמתי. כמה נורא לחשוב שזהו גורלנו, ככה הוא נכון עובדתית. מה לעשות חנלה, השיר הזה יפיפה ומושלם. קראתי אותו כאשר חיוך גדול מאוד מתפשט על שפתיי.