הִיא שָׁכְבָה בַּעֲפַר, אַךְ אֲנִי רְאִיתִיהָ
בִּצְבָעִים מְאִירִים, וּבִשְׂפָתֶיהָ הַסֵּפֶר
וּבַסֵּפֶר, ע"ב אוֹתִיּוֹת חֲקוּקוֹת
שֶׁנִּמְסְרוּ לָאָדָם הָרִאשׁוֹן

וְהִיא יוֹדַעַת
מָה שֶׁהָיָה, לֹא יָשׁוּב עוֹד
מָה שֶׁיִּהְיֶה, רַק הַשָּׁמַיִם יוֹדְעִים

זִיכרונות רוֹדֵפים יָמִים
שֶׁהָיוּ וְאֵינָם עוֹד,
זְמַנִּים שֶׁחלפו –
מַחֲשָׁבוֹת, רְגָשׁוֹת
וּמִלִּים,
כֻּלָּם מִתְנַגְּנִים בְּרֹאשָׁהּ
כְּמוֹ תָּוִים דּוֹמְמִים,
שנָגוֹזוּ אֶל תּוֹךְ הַשָּׁנִים

עוֹלָם כְּמִנְהָגָהּ נוֹהֵג
עַם כְּלָבִיא שׁוֹאֵג
הַבָּרָק מַבְרִיק, הָרַעַם מַרְעִים
הֵם צוֹוְחִים בִּצְחוֹק גָּדוֹל
אוּלָם אֲפִלּוּ אָז, בְּהִנָּתֵן הַיְּדִיעָה
הַזְּמַן אֵינֶנּוּ מַפְנִים