דרור

לדרור דניאל ז"ל, שזכיתי לשמש מעט מדי
מסר נשמתו בן "ונחנו מה"

רָאִיתָ הַכֹּל בְּעֵינֶיךָ הַכְּבוּיוֹת
בְּאוֹרְךָ הַגָּנוּז רָאִיתָ
גִּלִּיתָ רַק אֶת הַקָּצֶה
אַהֲבַת הַלִּמּוּד
סִפּוּרְךָ הַקָּצָר מִדַּי
שִׁירֶיךָ לֹא נוֹדְעוּ
חֲלוֹמוֹתֶיךָ נוֹתְרוּ לְלֹא פֶּה
דְּרוֹרְךָ נִכְלָא בְּגֹב
הַקִּיכְלִי שֶׁלְּךָ הִמְשִׁיךְ לָשִׁיר
כִּכְלִי שָׁבוּר שֶׁמֵּאִיר מִבֵּין חֲרָסָיו
חַיֶּיךָ הַמְּלֵאִים נִקְטְעוּ בְּאִוּוּיָם
שׁוֹאֲלִים – מָה

*פורסם בספר ביכוריי, "כשפגע בי האור השואל" (ספרי עיתון 77, 2018, עמ' 91)

באחד 

לדרור דניאל ז"ל

א.
בְּאֶחָד בְּסֶפְּטֶמְבֶּר
יָשַׁבְתִּי
זָקוּק לְחֶסֶד 
עַל כִּסֵּא נִצְחִי קָטָן
לֶאֱלֹף חָכְמָה וּבִינָה
בְּבֵית הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִי 
תִּלְבֹּשֶׁת הוֹד תִּפְאַרְתִּי
אֵינָהּ לְפִי מִדּוֹתַי
כֶּתֶר הַמַּלְכוּת נוֹתַר
תָּלוּי בִּגְבוּרָה
עַל קִיר הַבַּיִת

ב.
מֵרַחֲמִים רַבִּים לֻקַּחְתִּי
מִמִּכְלְאוֹת סוֹד
בֹּקֶר בֹּקֶר
לָגֹז אֶת חֲלוֹמִי

ג.
גִּירֵי הַכְּתָב
עַל לוּחוֹת לִבִּי
נִלְחָצִים וְנִשְׁבָּרִים
לְמַעַן יָרוּץ קוֹרֵא בִּי
יִפֹּל בְּמַהֲמוֹרוֹת
יִרְאֶה מְאוֹרוֹת

ד.
לַהֲשִׁיטוֹ בִּנְהַר
הַגַּעַשׁ
בְּסַעַר הָרוּחוֹת
בְּנַהֲרַת הַפָּנִים
בְּחַדְרֵי לֵבָב
בִּרְגַע הַיָּמִים
הַיּוֹם
אִם

*פורסם בספר השני שלי, שיצא לאור זה עתה, "טלטלה גבר" (ספרי עיתון 77, 2021, עמ' 33). סעיף א בפואמה נכתב בהשראת השיר האחרון בספרו של דרור דניאל, "מעשה ריחיים" (הוצאת צ'ריקובר, תל אביב, 1986).