בעוד שחוגים רחבים ברוסיה מולדתו מגנים אותו כמי ש"הוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה" ו"השמיץ את שמה של בריה"מ" במערב, בצרפת עושים לו כבוד, והרבה. בשבוע שעבר, בין התאריכים 19 עד 21 בנובמבר התקיים באוניברסיטת סורבון סימפוזיון בינלאומי, שנערך לרגל מאה שנים להולדתו של אלכסנדר סולז'ניצין. הסופר הרוסי הגדול, מחבר "ארכיפלג גולאג" ומגדולי הפרוזאיקנים של המאה שעברה, אשר סייע לפקוח את עיני המערב כלפי אימי המשטר הסטליניסטי הטוטאליטרי (ושילם על כך מחיר כבד) אמור היה לחגוג השנה מאה אך זה עשר שנים הוא כבר לא איתנו.

לאחר עשרים שנות גלות בגלות, שנכפתה עליו, סולז'ניצין חזר למולדתו, ומאז עסק בעיקר בכתיבת עבודתו המונומנטאלית "הגלגל האדום" על מלחמת העולם הראשונה. הוא לא הפסיק לכתוב עד יום מותו, בקיץ 2008.

בסימפוזיון בסורבון השתתפו מומחים לסולז'ניצין מכל רחבי העולם, וגם נטליה סולז'ניצין, אלמנתו של הסופר. פתח את הכנס ז'אן-איב לה-דריאן, שהילל את יצירותיו של הסופר, הנלמדות כיום הן בבתי הספר ברוסיה והן בבתי הספר בצרפת. "אלכסנדר סולז'ניצין מסמל את ההתנגדות הרוחנית לכל דיכוי באשר הוא ואת המאבק למען אמת וחופש," אמר לה-דריאן. "הודות לעמדתו הבלתי מתפשרת, הסופר קרע את הווילון שכיסה את השקרים, ולחם ללא חת נגד מסכת השקרים ומיתוסים של השיטה הסובייטית."

פרופ' זורז' ניבה, אחד המומחים הגדולים ליצירתו של סולז'ניצין במערב, אמר בכנס: "בצרפת הזיכרון של סולז'ניצין חי. זה לא מקרה שדווקא מדינתנו קיבלה את יצירותיו בהתלהבות כה גדולה." ואילו הסופר הצרפתי פילים סולרס כינה את סולז'ניצין "דנטה החדש".