דברים שקורים מבלי שנרגיש
הָיָה זֶה בַּיִת יָפֶה וְקָטָן
שֶׁבֵּין קִירוֹתָיו נִלְכְּדוּ
חֲלוֹמוֹת פּשׁוּטִים כְּמוֹ אוֹר וְרוּחַ.
הַבַּיִת עָמַד בִּמְקוֹמוֹ
בְּצֵל עֵץ לוֹ עֲנָפִים דַּקִּים,
וּלְרַגְלָיו חֲתַלְתּוּל גִ'ינְגִ'י
מְיַלֵּל וְיֶלֶד עִם מַקֵּל קָצָר
וּמְחֻדָּד וְשֵׂעָר לֹא חָפוּף. אִשָּׁה
וְאִישׁ עַל הַשְּׁבִיל מִשְּׁנֵי צְדָדָיו שֶׁל
הַיֶּלֶד דִּבְּרוּ בִּתְנוּעוֹת חַדּוֹת וּשְׁקֵטוֹת
מֵעַל רֹאשׁוֹ וּמִי שֶׁעָצַר לְהִסְתַּכֵּל
יָכוֹל הָיָה לִרְאוֹת אֵיךְ בְּשֶׁקֶט
בְּשֶׁקֶט הַקּוּרִים הַדַּקִּים שֶׁחִבְּרוּ
אֶת הַכֹּל הוֹלְכִים וּנְמוֹגִים. אַחַר כָּךְ
נִכְנְסוּ הָאִשָּׁה הָאִישׁ וְהַיֶּלֶד לִמְכוֹנִית
מֵהַסּוּג הַמִּשְׁפַּחְתִּי לָהּ פָּנָס אֲחוֹרִי שָׁבוּר
וְלֹא הִרְגִּישׁוּ דָּבָר.
שָׁנִים אַחַר כָּךְ יַחֲלֹף יַעֲבֹר פֹּה
הָאִישׁ בִּמְכוֹנִית קְטַנָּה
וּמְתֻקֶּנֶת וְיָסִיט מַבָּטוֹ
לְלֹא כַּוָּנָה מוּדַעַת, הָאִשָּׁה
בְּשִׂמְלָה פִּרְחוֹנִית תַּחֲלֹף
עִם פֶּרַח בְּיָדָהּ וְגֶבֶר
לֹא מְגֻלָּח בַּשְּׁנִיָּה
וּלְרֶגַע אֶחָד נְשִׁימָתָהּ אוּלַי
תִּתְעַמֵּק אוֹ תִּתְקַצֵּר וְהִיא תְּגָרֵד
מִשׁוּם מָה בִּקְצֵה אַפָּהּ
הַמְּפֻדָּר. עַל הַדֶּשֶׁא כֶּלֶב גָּדוֹל
שָׁחֹר וְנַבְחָן יִקָּשֵׁר לְעֵץ שֶׁעָלָיו
שֶׁנָּשְׁרוּ זֶה מִכְּבָר יְכַסּוּ שְׁבִיל אֶל בַּיִת
קָטָן וְיָפֶה וְהַיֶּלֶד הַהוּא
פָּשׁוּט לֹא יִזְכֹּר כְּלוּם
בִּכְלָל, וְאוּלַי תִּהְיֶה לוֹ אַהֲבָה אוֹ יַלְדָּה
וּצְלִיעָה מְצִיקָה, וְאוּלַי הוּא טֶרֶם
חָזַר.
ערן הוא משורר. אני קורא כבר פעם שלישית וכל פעם צינה אחרת – פחד, בדידות, אימה, צער, אמפתיה. תודה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1