בשתי ידי
בִּשְׁתֵּי עֵינַי רָאִיתִי טֶרֶם
יָדַעְתִּי לְדַבֵּר
מִלִּים הָיוּ כְּצֶבַע קְסָמִים
הַיּוֹם הֵם כִּצְבָא אוֹיֵב
בִּשְׁתֵּי יָדַי אֲנִי אָקִים לִי בָּיִת
עַל גְּדוֹת נָהָר שָׁם אַשְׁלִיךְ אֶת חֲטָאַי
אֶת שְׁתֵּי יָדַיִךְ אֲנַשֵּׁק גַּם כְּשֶׁמְּאֻחָר
וְתִמְשִׁינִי מִן הַיְּאוֹר
בְּגַפִּי אֲנִי אֶצְלַח יַמּוֹת
בִּשְׁתֵּי יָדַי אֲטַפֵּס אֶל הָהָר הֲכִי גָּבוֹהַּ
אַךְ לֹא אֲוַתֵּר עַל מָה שֶׁמֵּאָחוֹר
לֹא עַל אֵם, מָקוֹם וְאַהֲבָה
בִּשְׁתֵּי דְּפִיקוֹת נִפְתַּחַת דֶּלֶת
וּבַחֶדֶר רַק מְנוֹרָה
לִבִּי רוֹטֵט כִּי שׁוּב מִצְטַיֵּר
מוּלִי, צֶלֶם אֱלֹהַי.
תגובות