אֲנִי כּוֹתֵב מַדְלִיק נֵרוֹת בִּירוּשָׁלַיִם
כָּל שִׁיר הוּא נֵר חָדָשׁ מְאֹהָב
אֲנִי מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ וְאֵינִי פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ
בְּסוֹף כִּסְלֵו בְּסוֹף הַסְּתָו.

כָּל שִׁיר אֲנִי מַדְלִיק בְּשֶׁמֶן זַיִת
שֶׁהוּא הַמֻּבְחָר שֶׁבַּשְּׁמָנִים
אוֹת מַדְלִיקָה אוֹת נוֹצֶצֶת כְּתַכְשִׁיט
שִׁיר נִכְתַּב בַּסְּתָו, שָׁנִי עִם עֲדָנִים.

מֶשֶׁךְ זְמַנּוֹ שֶׁל הַנֵּס
תָּלוּי בַּמִּלִּים וּבְעוֹנַת הַמָּסִיק
אֲנִי כּוֹתֵב וְכוֹתֵב מִן הַשֶּׁמֶן הַטּוֹב
בְּסוֹף כִּסְלֵו אֲנִי כּוֹתֵב וּמַדְלִיק.

הַנֵּס מִתְרַחֵשׁ תָּמִיד בְּשֶׁקֶט, בִּדְמִי
וַאֲנִי כּוֹתֵב מִפַּךְ הַשֶּׁמֶן הַפְּנִימִי.