close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • בין ספרות לבין ארוטיקה

    עמיקם יסעור | מחשבות | התפרסם ב - 10.01.18

    ויג שושנה –  ” בסבך  השערה – התשוקה אינה זקוקה לפנים” – ספר על ארוטיקה ותשוקה
      ערב ספרותי מתקיים ביום חמישי, 11 ינואר 2018, בספריית נווה שאנן בחיפה

    הזמנה לקריאה
    כיצד נוכח מרלון ברנדו בחייה של אותה אישה? מה קרה בין גברת רובינזון לסמי? מה קרה לצבייה החרדית בגן הציבורי? מה קרה בין בעלת המשפחה לבין עורך הדין? לאן התגלגל טיול רכיבה על אופניים של צעיר וצעירה? מה קרה בין שתי נשים לנהג אוטובוס? כיצד השפיעו צילומים ארוטיים על אישה בת חמישים? איזו חוויה ארוטית הייתה על גבול החלום? מיהו ומהו רץ המרתון ההולנדי ומה מקומו בחייה של אישה? מה קרה בין האדונית לבין העבד שלה באותה תקופה עתיקה של רומא? האם תיתכן אהבה בעידן הווירטואלי? כיצד מתואר דמיונן של הנשים על ארוטיקה ואהבה? כל התשובות בספר “בסבך השערה: התשוקה אינה זקוקה לפנים” מאת שושנה ויג, הוצאת אסטרולוג, 2017, אשר זכה כבר לעניין רב ולביקורות אוהדות.
    שלוש הנובלות הן עיקרו של הספר. שמותיהן: ‘רץ המרתון ההולנדי’, ‘תיבת פנדורה’, ‘משחקי רשת’. במרכז שלושתן עומדות נשים, שתי הראשונות כתובות בגוף ראשון, מתארות התרחשות מסוימת, גם בדמיון וגם במציאות. במיתולוגיה היוונית ניכר כוחו הגדול של ארוס אל האהבה והתשוקה. בנציון בנשלום כותב על כך במבוא “מערכות ארוס״ – מאה שירי אהבה יווניים עתיקים. בנובלות הללו ניכרת האמפתיה של המספרת לנשים, חוסר המנוח, שאלת כוחן להיות בנות חורין ולעצב את חייהן, ההתמודדות עם החיים דרך הפנטזיה. כאן עולה גם השאלה של המתח בין המציאות לבין עולם הפנטזיה. הגיבורות מאופיינות הן על ידי מחשבות ודמיון והן על ידי פעולותיהן ומערכות היחסים בינן לבין הגברים. דומה כי הגברים משתקפים כאן יותר על פי הצטיירותם בתודעתן של הנשים. התשוקה לעונג כרוכה גם בפמיניזם וגם בפילוסופיה האפיקורסית של אפיקורוס. זו מעמידה במרכז את העונג. דומה כי המוטיב העיקרי כאן הוא הרצון להשתחרר. נושא מעניין לדיון בהקשר לספר הוא כוח הבריאה של הדמיון. הדמיון מעניק איזו חיות וממשות אחרת לדברים. הדינמיות הרבה מתוארת גם בריבוי הפעולות ובאותו מצב של חוסר נחת וכמיהה המבקשת להתממש.

    בנובלה האמצעית, שהיא לדעתי הטובה והמיוחדת שבשלושתן, ניכר המתח בין העבר לבין העתיד. ציר אחר מעניין מאוד הוא המתח בין בת לאמה. מתח המתואר מזווית הראייה של הבת. בולטת כאן גם ההתייחסות הביקורתית למשפחה ובעיקר היחס לאב.

    הפילוסוף והסופר פרופסור עמיהוד גלעד אמר פעם, בהרצאה, כי האישה מגדירה את עצמה על פי היחס לאמה. דומה שהדבר נכון גם כאן. מעניין בנובלה זו גם המתח בין העתיד שמתואר כאן כגובל במדע בדיוני לבין העבר בפרשת היחסים בין אדונית לבין עבד בתקופה הרומאית. מעניין  לתהות: האם קיימת כאן התכתבות בין יצירה זו לבין “האדונית והרוכל” של עגנון למרות השוני? אגב, בשם יצירה “תיבת פנדורה” נתקלתי כשראיתי, בשנות השישים במועדון מלאת, בהדר הכרמל ברחוב גולומב, סרט בשם זה בהשראה של המלצת המבקר צבי רפאלי שנעשה לפני 89 שנים על ידי פבסט, במאי גרמני נודע שעשה גם את הסרט “אחווה” (ידידות). תיבת פנדורה’ הוא ביטוי למיתוס של האישה שהביאה את הצרות לעולם וגם כאן מתוארת הגיבורה האדונית ככזאת. לדעתי, גם באמה של המספרת יש משהו מפנדורה בשל תשוקותיה והתנהגותה. דומני כי בשלוש הנובלות קיים גם מתח בין הכיסופים המתוארים בטון מעט מינורי ובין המימוש הנעשה בהתרסה ובקול ענות גבורה בהצהרה ״כזאת אני ולא אוותר על מהותי כמלוא הנימה”. התחליף כאובייקט נכסף ואידיאלי מוצג היטב ברוב היצירות שבקובץ.
    התשוקה מתוארת כאן כצימאון אינסופי המניע את פעולותיהן של גיבורות היצירות הראשונות. בסיפורים הקצרצרים שבחלק השני גובר יסוד ההומור בתיאורם של המצבים השונים. בחלקם ניכרת מגמה גרוטסקית.
    המצבים השונים מציגים בעיות. המספרת אינה מציגה פתרונות. יש כאן יותר תיאור של התמודדות מתמדת, התמודדות שהיא פרייה של התשוקה. נשאלת השאלה עד כמה יש לגיבורות שליטה על גורלן; שאלה המתקשרת לסוגיית החירות. דומה, כי דרך ההתמודדות מבקשות הגיבורות לממש את חירותן.
    מתנהל ויכוח האם יש כתיבה נשית וכתיבה גברית. דומה שכאן לפנינו ספר שהוא כולו כתיבה נשית ויש בו גם מסרים ועידוד לנשים. ביצירתה זו של שושנה ויג ניכרת גם מידה מרובה של אומץ ושל העזה. פרופסור ניצה בן ארי כתבה ספר מחקר שיצא לפני שנים על תשוקה וארוטיקה בספרות.
    שמות הסיפורים וכמה מילים על המחברת
    ‘רץ המרתון ההולנדי’, ‘תיבת פנדורה’, ‘משחקי רשת’ – אלו הן שלוש נובלות המהוות את רוב ספרה החדש של שושנה ויג. אחריהן שמונה סיפורים קצרים: בסבך השערה, קוגרית נולדה, חיי המין של הזבובים, גרעינים של אמת, חצי הכוס, שלישייה עם נהג אוטובוס, הצילומים, לילה חם. המחברת, ילידת 57, גדלה עד גיל 19 באשקלון. בעלת תואר שני בספרות מאוניברסיטת בר אילן. ייסדה ב-2009 את הוצאת ‘פיוטית’ בה הופיעו למעלה מ-80 ספרים. לפני הקובץ הזה פרסמה תריסר ספרים החל משנת 2000: רומנים, שירים, ספרי ילדים, ופרסמה גם מאמרי ביקורת. שישה מהספרים הופיעו בהוצאת ‘פיוטית’. ספריה: ‘דרך העיניים שלי’, ‘חגיי ועונותיי’, ‘תבואת השיגעון’, ‘איפה את חיה?’, ‘לאחות את הקרעים’, ‘הקונטרס שלי’, ‘השמות שמורים במערכת’, ‘דמעות של גלידה’, ‘קופיף המעצבן’, ‘מולי רוצה לשיר’, ‘נשמה אינדיאנית’ ו’העצובים’. את ‘העצובים’ סקרתי ביוני השנה בפייסבוק. שלושה מספריה נכתבו בשיתוף עם ח. גולדנברג, ב. חקק ובנצל.

     

     

    עמיקם יסעור

    בוגר אוניברסיטת חיפה בחוגים ספרות עברית ופילוסופיה, מנחה ערבי ספרות וכותב סקירות על ספרים בעמוד הפייסבוק שלו. 

    מה דעתכם?

    • 0
    • 1
    • 1
    • 0
    • 1

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    תפתח את הדלת    

    רחל היימן
    ככה פתאום הוא נועל את הדלת. אני אומרת לו “תפתח את...

    עַל סַף הָאֱלוּל / בְּצֶלֶם

    שושנה קרבסי
    עַל סַף הָאֱלוּל בּוֹא אֶל הָאֱלוּל וְהוּא רֵאשִׁית כָּל הַפְּתָחִים, עֲמֹד...

    המומלצים

    מערכת סלונט
    הספרים המומלצים של מאי
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית