סלונט שמה לפניה את הכוכב הזוהר של הראויים שלא זוכים ולא זכו לאור השמור לבני המזל, אלה הראויים שזוכים וזכו.

רן יגיל כותב: "זה בנאלי לומר כי השירה הישראלית סובלת מריבוי כותבים וממעט קוראים, וחבל. עם זאת, מסתובבים בינינו משוררים מנוסים מצוינים. הפעם המדור "בין לטוב בין למוטב" עוסק בחמישה ספרים חדשים של משוררים, גברים, ותיקים, יוצרים טובים מאוד, אך לא מספיק מוכּרים לטעמי לקהל קוראי השירה הישראלי וחשוב לי כאוהב שירה לחזור מדי פעם, לעיין בשירתם ולשתף אתכן ואתכם. הנה בחנוכה, מוצא אני לנכון להדליק להם נֵר של כבוד והערכה בתוך כל האפֵלה התקשורתית-מו"לית הגדולה המתעלמת ממסת ספרי שירה טובים היוצאים כאן."

במהלך ימי החנוכה סלונט מארחת את המאיירת והאמנית שרון וובר-צביק, שאיוריה מעטרים את כל היצירות במגזין. היא מאיירת מציירת ויוצרת קולאז׳ים (אנלוגים ודיגיטלים), מציירת בדיו, בעפרונות מים ובאקריליק – על כל מדיום אפשרי. האור של חנוכה באמנותה מתפרץ בתנועה, בלי הפסקה, כל להבה יכולה להאיר או להתפוצץ, ללטף או להימוג.

על הסדרה המיוחדת שיצרה עבור גיליונות סלונט לכבוד חג החנוכה, היא אומרת: "גם המאור הדקיק ביותר ישפיע, אם הוא בוקע מחשכה גדולה."

**איור ראשי: שרון וובר-צביק.