הֲתִזְכְּרִי אֶת שִׁירֵךְ הָרִאשׁוֹן?

“בְּחָזְקָה אוֹתִי אֱהֹב

רוֹצָה אוֹתְךָ קָרוֹב

עֵדִים לִי הַגַּלִּים

הַחֲבֵרוֹת וְהַשְּׁכֵנִים,”

יְצִירַת מוֹפֵת! – גָּרַפְתְּ

שִׁבְחֵי סַגִּי-נְהוֹר.

לְמַזָּלֵךְ, גִּלִּיתְ בְּעוֹד מוֹעֵד:

“חִטָּה נוֹבֶטֶת וְעוֹלָה

מִקַּרְקָע חֲרוּשָׁה,

אִם אֶלְמַד לְהַאֲזִין,

אֶשְׁמַע קוֹלָהּ!”

בְּתֹם הַשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה

מְאֻבֶּקֶת עָפָר אוֹתִיּוֹת

נְסֹרֶת מִלִּים,

שַׁרְתְּ לִי:

“הַדָּג בָּלַע אוֹתִי

וְאֶת אַהֲבָתִי,

לִלְכֹּד דָּגִיג בִּקַּשְׁתִּי

חָבֵר אֱמֶת,

אֲבָל הַיָּם מֵטִיב לָקַחַת

מִלָּתֵת,

שָׁלַחְתִּי פִּתְיוֹנִי אֵלֶיךָ

בְּסִכְלוּתִי –

אֶשְׁכֹּן תּוּגָה בִּבְנֵי מֵעֶיךָ.”

          —

עֵינַי נָצְצוּ מֵעֹנֶג

הַדִּמְעָה שֶׁבְּעֵינֵךְ.

יולי 2008