בִּשְׁנֵי דִּינִים / הַיָּם הָיָה מַרְחִיב
בִּשְׁנֵי דִּינִים
אֶחָד שׂוֹרֵף
וְאֶחָד צוֹנֵן
נָגַעְתִּי.
וְהָיוּ פָּנַי
לֹא כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם
רְבָב בָּהֶם דָּבַק
אָבָק חֵטְא דַּק.
הָיִיתִי לְבַד
הִזְדַּקַּקְתִּי נוֹרָאוֹת
לַבְּרִיּוֹת
שֶׁיָּטִיחוּ בִּי אֵשׁ
וִינַחֲמוּנִי מַיִם
בְּטֶרֶם אֶטָּרֵף.
הַיָּם הָיָה מַרְחִיב
גַּלָּיו פּוֹרְשִׂים חֻפּוֹת
קוֹלוֹת
שֶׁאָסַף הַזְּמַן.
קוֹנְכִיָּה
שֶׁעָבְרָה אֶת מַסָּע הַיָּמִים
אָסְפָה מִלְחָמוֹת
לִנְהִי שָׁנִים.
וְהָיִיתִי גּוֹעֵר בְּבִכְיָהּ
מֵנִיחַ רֹאשׁ עַל כַּר
זִכְרוֹנוֹת מְרַשְׁרְשִׁים
חוֹל וּצְדָפוֹת.
תענוג הזיקוק
תודה לילי