אל בארות הלב

אֲנִי קוֹפֶצֶת רֹאשׁ לְתוֹךְ בְּרֵכָה
כְּאִלּוּ הָיְתָה רֹאשׁ שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר,
מְנַסָּה
לְהָאִיץ זְרִימָה בְּנַחֲלֵי אַכְזָב,
אוֹמֶרֶת לַשֶּׁמֶשׁ, "אָנָּא זִרְחִי גַּם בַּלַּיְלָה",
מַפְצִירָה בַּגַּחְלִילִית שֶׁתִּקְרָא בִּשְׁמִי.

אִם מִישֶׁהוּ יִקְרָא בִּשְׁמִי
אֵדַע שֶׁאֲנִי פֹּה.

כְּשֶׁאֲנִי אַף אֶחָד, אֲנִי פּוֹחֶדֶת.
הַנֶּפֶשׁ נוֹסֶקֶת, מַבִּיטָה בִּי מִן הַפְּסָגוֹת.
בּוֹאִי! אֲנִי קוֹרֵאת לָהּ.
בֵּין הַחֲדָרִים, דֶּרֶךְ קִירוֹת לְבָנִים
זוֹ אֲנִי,
דֻּבָּה מְשֻׁגַּעַת.
גַּם דֻּבִּים מִתְחַבְּקִים.

כְּשֶׁאִמָּא אַף אֶחָד
אִישׁוֹנֶיהָ בְּאֵר,
אֲנִי קוֹרֵאת לָהּ אִמָּא!
בִּתְכֹל עֵינֶיהָ מַרְאוֹת שְׁחֹרוֹת.
גּוּפָהּ רוֹעֵד
פָּנֶיהָ חִוְּרִים, הִיא לֹא יוֹדַעַת שֶׁקַּר לָהּ.
אֲנִי מוֹשָׁה אוֹתָהּ מֵחֶנֶק מַעֲמַקִּים
הִיא מִשְׁתַּנֶּקֶת, אֲנִי מַנְשִׁימָה.
תָּקִיאִי אֶת הַמַּיִם שֶׁבָּלַעַתְּ! אֲנִי אוֹמֶרֶת,
תַּחְזְרִי.

תְּאוֹמָה תָּמִיד תִּשָּׁאֵר תְּאוֹמָה.
כְּשֶׁלֹּא נוֹשְׁמִים אֵין מָקוֹם לְאַהֲבָה.
בְּבֵית דִּין שָׂדֶה אֲנִי גּוֹזֶרֶת עָלַיִךְ חַפּוּת,
נְקִיָּה
מֵאָשָׁם וּמִפַּחַד,
אֲדוֹנִית לְלִבֵּךְ הַשּׁוֹתֵת

אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבַי אָרֶץ
נַמְשִׁיךְ לִפְקֹד אֶת קִבְרֵךְ.

אנליזה בישיבה

מָה מַפְחִיד כָּל כָּךְ בְּלִשְׁכַּב עַל הַסַּפָּה? שׁוֹאֶלֶת אַנָּה.
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת, שֶׁאֶהְיֶה לְגַמְרֵי לְבַד,
שֶׁאֶשְׁמַע אֶת קוֹלִי בּוֹקֵעַ
וְאֶבָּהֵל שֶׁתֵּרָדְמִי.
אֵיךְ אֶפְשָׁר לִנְשֹׁם כְּשֶׁשּׁוֹכְבִים עַל הַגַּב?
שָׂמִים רַגְלַיִם עַל הַסַּפָּה? עִם הַנַּעֲלַיִם?
הַקֶּשֶׁת בַּגַּב לֹא תִּכְאַב?

אֲנִי מוֹרִידָה מֵהַכָּתֵף אֵת הַתִּיק הַשָּׁחֹר,
נִשְׁעֶנֶת עַל מִשְׁעֶנֶת הַכֻּרְסָה הַיְּרֻקָּה,
נוֹשֶׁמֶת.
אַנָּה אוֹמֶרֶת שֶׁבִּשְׁבִילִי לִהְיוֹת תְּלוּיָה זוֹ דֶּרֶךְ חַיִּים,
תִּרְאִי אֵילוּ כְּבָלִים אַתְּ שָׂמָה עַל עַצְמֵךְ.

אֲנִי סִירָה עַל חוֹל,
כַּבְלֵי בַּרְזֶל שְׂבֵעֵי חֲלוּדָה
קוֹשְׁרִים אוֹתִי אֶל מָה שֶׁהָיָה פַּעַם מֵזַח.
אֲנַחְנוּ שׁוֹתְקוֹת.
הָעֵינַיִם שֶׁל אַנָּה כִּמְעַט נֶעֱצָמוֹת.
בַּקְּרָב יֵשׁ מְנַצְּחִים וְיֵשׁ מַפְסִידִים, אָז מָה אֲנַחְנוּ?
אַנָּה, תַּגִּידִי, אֶפְשָׁר שֶׁנִּהְיֶה צִפּוֹרִים סִיאָמִיּוֹת?
יִהְיֶה לָנוּ לֵב מְשֻׁתָּף, רֵאָה,
נָעוּף לְאָן שֶׁתַּרְצִי.
נִרְאֶה נְקִיקִים, הָרִים גְּבוֹהִים, יַעֲרוֹת גֶּשֶׁם,
גּוּר גִ'ירָפָה, נְחִילֵי דְּבוֹרִים,
קוֹפֵי לֶמוּר מְחֻבָּקִים,
נִשָּׁמֵר מִגֶּשֶׁם, מִשֶּׁמֶשׁ צוֹלֶבֶת, מִסּוּפָה.

פַּעַם, כְּשֶׁבָּלַעְתִּי צִפּוֹר,
הִיא נִכְלָאָה בֵּין הַגָּרוֹן לִקְנֵה הַנְּשִׁימָה,
כְּשֶׁכָּלוּ כּוֹחוֹתֶיהָ מֵעֶרְגַּת הַנְּדוּדִים
הִיא נִסְּתָה לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם.
הִתְגָּרַדְנוּ בַּגָּרוֹן וּבְכָל הַגּוּף,
הִשְׁתַּעַלְנוּ
וְלֹא הִצְלַחְתִּי אֲפִלּוּ לִירֹק.
הָאֲוִיר הָיָה קָשֶׁה,
זֶה בֶּאֱמֶת לֹא יָפֶה לִבְלֹעַ צִפּוֹרִים,
אֲנִי נִשְׁבַּעַת שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי אֶת זֶה בְּכַוָּנָה.