איש הרוח עייף

אִישׁ הָרוּחַ עָיֵף מֵחַיֵּי אִישׁ הָרוּחַ
הַמְרֻחָקִים
עָיֵף מִן הַתְּנוּפָה וְהַהֶעָזָה וְהַגְּבוּרָה
אִישׁ הָרוּחַ רוֹצֶה אֶת חַיֵּי הָרֹגַע כָּאן
בְּבָתֵּי הַקָּפֶה, בַּמִּסְעָדוֹת, בְּבָתֵּי הַקּוֹלְנוֹעַ, בְּשִׂיחוֹת רֵעִים
רוֹצֶה אֶת הַמְּנוּחָה וְהַשַּׁלְוָה
אִישׁ הָרוּחַ עָיֵף מִן הַמִּלִּים, מִן הַמַּאֲמָץ, מִן הַהַתְמָדָה
מְבַקֵּשׁ לְרַחֵף בְּגֹבַהּ נָמוּךְ, רַק מְעַט רוּחָנִי, לֹא יוֹתֵר
אִישׁ הָרוּחַ עָיֵף מִשְּׁאִיפוֹתָיו לְהַקִּיף עוֹלָמוֹת בְּמִלּוֹתָיו
עָיֵף מִיָּמְרוֹתָיו לַחֲבֹק אֶת רוּחַ הַתְּקוּפָה

אִישׁ הָרוּחַ עָיֵף.

אדם הוא לא רק משורר

אָדָם הוּא לֹא רַק מְשׁוֹרֵר בְּמַבַּע רִגְשׁוֹתָיו בְּשֶׁטֶף מַחְשְׁבוֹתָיו
לֹא רַק וִירְטוּאוֹז הַמִּלִּים, אָמַּן הַמִּקְצָב וְהַצְּלִיל
שִׁכּוֹר כִּשְׁרוֹנוֹ צוֹהֵל אֲצִילוּתוֹ הֲדוּר דַּהֲרָתוֹ:
מְשׁוֹרֵר חַי שִׁגְרַת חַיָּיו לָעֲיֵפָה
אָץ בִּשְׁעוֹתָיו עָיֵף בְּיוֹמוֹ
מִכֹּחַ הַהַתְמָדָה נָע, בַּעֲבוֹדָתוֹ נִשְׁחָק בְּטִרְדוֹת קִיּוּמוֹ
מְכַלֶּה עִתּוֹתָיו לַהֶבֶל וּמְיַסֵּר עַצְמוֹ עַל הַבְלוּתוֹ
שָׁקוּעַ בְּמֵרוֹץ עֲלִיבוּתוֹ.

אָדָם הוּא לֹא רַק מְשׁוֹרֵר