אַחֲרֵי שֶׁכָּל זֶה יִגָּמֵר,
אַתָּה חוֹשֵׁב לֶהִשָׁאֵר?
כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם יִפָּתְחוּ,
וְתַצְלִיחַ שׁוּב לָעוּף בְּעָצְמְךָ,
הַאִם תִּבְחַר בִּי
לָעוּף אִתְּךָ?

מַחֲלָה שֶׁמְּשַׂחֶקֶת בָּנוּ מִשְׂחָק,
פּוֹתַחַת בֵּינֵינוּ מֶרְחָק.
מְכַסָּה לָנוּ אֶת הַפְּתָחִים,
כְּדֵי שֶׁנַּרְגִּישׁ בְּטוּחִים.
וּכְשָׁאַנּוּ שׁוֹגִים בְּאַשְׁלָיַת הַמּוּגַנּוּת,
הִיא – עַל מִשְׁטָח, בַּפִּנָּה –
מֵהַלִּימוֹן סוֹחֶטֶת הִזְדַּמְּנוּת.
וּמַמְתִּינָה.

היא שׁוֹמֶרֶת עַל רִחוּק,
לְפִי כְּלָלֵי הַתָּו הַסָּגֹל.
מְחַכָּה שֶׁנֵּצֵא מֵהַשִּׁתּוּק,
יוֹדַעַת שֶׁ-
"בְּנֵי אָדָם מִסְתַּגְּלִים בַּסּוֹף לַכֹּל".

כְּשֶׁמִּסְּבִיבֵנוּ
לְאַט לְאַט סוֹגְרִים,
הִיא מִתְבּוֹנֶנֶת כֵּיצַד
נִפְעָרִים בָּנוּ חוֹרִים.
חֶלְקָם הָיוּ שָׂם קוֹדֵם,
צָרִיךְ לִהְיוֹת כֵּנִים-
הִיא אֵינֶנָּה אֲשֵׁמָה
בְּהַזְנָחָה שֶׁל שָׁנִים.

הִיא מִשְׁתּוֹבֶבֶת עַל גְּרָפִים,
עוֹלֶה, יוֹרֶדֶת וְדוֹגֶרֶת.
בְּקֻפְסַת זִכְרוֹנוֹת סְטֵרִילִית
הִיא סוֹגֶרֶת:
זֵעַת חִבּוּקִים,
נוֹזְלִים בֵּין אוֹהֲבִים,
וּשְׁאָר טִיפּוֹת בֵּין קְרוֹבִים.
סוֹגֶרֶת. וְקוֹבֶרֶת.
וְתַחַת מֵימֵינוּ הַפְּרָטִיִּים,
הָעֲכוּרִים,
הִיא חוֹתֶרֶת.

הִיא אֶקְסְפּוֹנֶנְצִיָאלִית,
הִיא לֹא דִּיפְרֶנְצִיָאלִית,
הִיא אוּלַי וִירָאלִית,
אַךְ לֹא בָּנָאלִית
וּבֶטַח לֹא טְרִיוְיָאלִית!

אַף אִישׁ
עַם מָטוֹשׁ,
אוֹתָה לֹא יַתִּישׁ.
אַף אֶחָד
לֹא יַשְׁטִיחַ לָהּ
אֶת הָעֲקוּמָה,
לְלֹא הַסְכָּמָה.
הִיא בְּטוּחָה בְּעָצְמָה:
כֹּל אַ-סִימַפְּטומָטִית
יָבוֹא יוֹמָהּ!

וּבְבוֹא הַיּוֹם:
הַחוֹרִים שֶׁלָּנוּ
מַתְחִילִים לְדַבֵּר.
מַשֶּׁהוּ שָׂם מִתְעוֹרֵר.
מִסְתַּכְּלִים יָמִין וּשְׂמֹאל.
הֵם רְעֵבִים – זֶה לֹא ענְיֵן פּוֹלִיטִי,
הֵם רַק רוֹצִים לֶאֱכֹל.

וְלַמְרוֹת שֶׁכֹּל רָגַע סוֹגְרִים,
היא מְחַכֶּה לִשְׁעַת כֹּשֶׁר-
לְהִכָּנֵס,
בְּרֶגַע שֶׁל נְפִילָה בִּגְרַף הָאוֹשֵׁר.

בְּרֵאשִׁית בָּרְאָה
מְרַחֲקִים שֶׁל שְׁנֵי מֶטֶר,
וְעַד הַיּוֹם הָאַרְבָּעָה-עָשָׂר לַבְּדִידוּת,
הִיא כְּבָר חָדְרָה דַּרְכָּם בַּסֵּתֶר.

וְאֵין רֵיחַ, וְאֵין טַעַם
וְתוהוּ וָבֹהוּ עַל פְּנֵי תְּהֹם
וְאֵין אֲוִיר
וְעוֹד רְגַע הַלֵּב יִדֹּם…!

כְּשֶׁהִיא תַּעֲבֹר,
הִיא תַּשְׁאִיר בָּנוּ סִימָנִים,
כַּמּוּיוֹת שֶׁל נוֹגְדָנִים.
אַחֲרֵי שֶׁנּוֹרִיד אֶת הַמַּסֵּכוֹת,
נִשָּׁאֵר עֵרוּמִים
בְּתוֹך עֲרֵמָה שֶׁל הַשְׁלָכוֹת.

אָז הַאִם עֲדַיִן תִּרְצֶה לְהִשָּׁאֵר, 
אַחֲרֵי שֶׁכָּל זֶה יִּגָּמֵר?
הַאִם תִּרְצֶה לַחֲזֹר אִתִּי לִישּׁוֹן,
בְּלִי שְׁנֵי הַמֶּטֶר הָאֲרוּרִים,
בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׂפָתַיִם וְלָשׁוֹן,
וּבְעִרְבּוּב כָּל שְׁאָר הָאֵיבָרִים?

הַאִם נַפְסִיק לְכַסּוֹת?
הַאִם נַצְלִיחַ לְחַדֵּשׁ?
לְהִתְרַגֵּשׁ?
אֲנִי שׁוֹאֶלֶת:
הַאִם נָשׁוּב לְהִפָּגֵשׁ?