close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • אחות לנו קטנה

    שי מרקוביץ' | הומאז' | התפרסם ב - 10.02.20

    למרות שלא זכתה להצלחה כמו שתי אחיותיה הגדולות, שרלוט ואמילי, גם לאן ברונטה יש זכויות לא מעטות בספרות האנגלית הקלאסית

    את שרלוט ברונטה מכירים כמחברת רומן ההתבגרות המכונן “ג’יין אייר”, את אחותה אמילי – כמי שכתבה את הרומן הגותי הקודר “אנקת גבהים”, אך האחות הצעירה אן נותרה אלמונית למדי. לרגל 200 שנה להולדתה, כדאי להתעכב על תרומתה לתור הזהב של הספרות האנגלית הקלאסית כפרוזאיקנית מעניינת ומשוררת כישרונית.

    אן ברונטה. חריפה ואירונית

    נראה כי את האשם בכך שאן ברונטה לא עלתה לגדולה כמו שתי אחיותיה ניתן לתלות בראש ובראשונה בשרלוט הבכורה, אשר הטילה איסור לפרסם את הרומן השני והיותר ידוע של אן, “הדיירת מאחוזת ויילדפילד”. הרומן, הנחשב לאחת היצירות הפמיניסטיות הראשונות, פורסם ב-1848, שנה לפני מותה של אן, זכה להצלחה יחסית, אך ידע חיי מדף במשך שנה בלבד – בגלל האיסור של שרלוט. הסיבה הרשמית לאיסור אינה ידועה, אך ניתן לשער מהי.

    שרלוט ברונטה. איסור מוחלט

    במרכז הרומן עומדת דמותה של אלמנה צעירה, המגיעה עם בנה הקטן אל אחוזה אליזבתנית, ומשתכנת שם בשם בדוי תוך שמירה קפדנית על פרטיותה, דבר שמוליד מיד חרושת השמצות באזור. חוואי מקומי צעיר מסרב להאמין לדברי הבלע אודותיה, מתקרב אליה, ובהדרגה מגלה סודות אפלים מחייה.

    “לכל הסיפורים האמיתיים יש גרעין מוסרי, למרות שהמתת הזה קבור עמוק מאוד, ולהוציאו לאור הוא לפעמים מלאכה מאוד קשה,” כתבה פעם אן.

    ל”דיירת מאחוזת ויילדפילד” קדם רומן הבכורה של אן, “אגנס ריי”, שיצא שנה קודם לכן ולא הותיר רושם גדול על הספרות האנגלית. אך “הדיירת”, כאמור, זכה להצלחה רבה, בעיקר לאחר שהפך למוערך מאוד בארה”ב. כפי שציינה הסופרת הבריטית מיי סינקלר, כמאה שנים אחרי, “גלי ההדף מטריקת הדלת של הלן הנטינגדון (גיבורת הרומן) בפני בעלה הבוגדני נשמעו בכל אנגליה.”

    יצירותיה של ברונטה הצעירה היו שונות מאוד מאלו של אחיותיה; הן היו עוצמתיות ואירוניות יותר, ונוכח התקופה, אפילו “בלתי הולמות.”

    התימה העיקרית שקידמה אן ב”הדיירת מאחוזת ויילדפילד” היה רעיון העצמאות של אשה, אשר מסוגלת להחליט על צורת החינוך וגורל ילדיה, מבלי להיות תלויה בבעלה, הודות ליכולתה לפרנס את עצמה. בתחילת המאה ה-19 היה זה רעיון שערורייתי משהו – אם אשה יכולה להשתכר בכוחות עצמה, הדבר נחשב לגניבה, מכיוון שכל ההכנסות הכספיות של אשה היו שייכות לפי החוק לבעלה או לאביה. אן עצמה עבדה כאומנת בבתי משפחות עשירות. כאחיותיה, היא מעולם לא נישאה.

    היא נפטרה בגיל צעיר מאוד – 29 בלבד, וחייה הקצרים עמדו בצל המחלה הכי רומנטית בספרות הקלאסית – השחפת, ממנה נפטרו שתי אחיותיה הבכורות, מרי ואליזבת, עוד בהיותן תלמידות בבית הספר, ואחותה אמילי, חודשים ספורים אחרי מותה של אן.

    אמילי ברונטה. בצל המחלה

    ב-1846 פרסמו שלוש האחיות ספר שירים משותף בשמות עט גבריים, אן נקראה אקטון בל, ובשם זה פרסמה גם את שני הרומנים שלה. יחד עם אחיה ברנוויל (שגם הוא נפטר משחפת) ואחיותיה כתבה אן סאגה על ממלכות דמיוניות בשם “אנגריה” ו”גונדל”. כך שאם תרצו, היא היתה גם מסופרות הפנטזיה הראשונות.

    ככל הידוע, “הדיירת מאחוזת ויילדפילד” מעולם, או לפחות בחמשת העשורים האחרונים, לא תורגם לעברית. כך גם שיריה. לא הגיע הזמן לתקן את העיוות הזה?

    שי מרקוביץ'

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 2
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    נעים להכיר, אשכר ארבליך-בריפמן

    מערכת סלונט
    אשכר ארבליך-בריפמן (42), בעלת תואר בפסיכולוגיה, פרסמה עד היום 31 ספרים: סדרת...

    פסטרנק ב-2 רובל

    שי מרקוביץ'
    זינוק במכירות הספרים ביולי במוסקבה בזכות אוהדי הקבוצות הזרות מכירות הספרים...

    רוּחוֹת רָעוֹת

    שׂישׂי מאיר
    מַה הִשְׁתַּנָּה? מַדּוּעַ רוֹחֲשִים בִּי גַּלִּים עֲכוּרִים? רוּחוֹת רָעוֹת,             מְנַשְּׁבוֹת....
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית