פִּתְאוֹם קָם אָדָם בַּבֹּקֶר
וְהַקַּרְקַע
נִשְׁמֶטֶת
מִתַּחַת לְרַגְלָיו
וְכָל שֶׁהֶאֱמִין בּוֹ עַד עַכְשָׁו
מֻטָּל בְּסָפֵק
הַלֹּא יְאֻמַּן הָפַךְ לְעֻבְדָּה
שִׁבְרֵי חֲלוֹמוֹת מְטַלְטְלִים
אֶת שְׁנָתוֹ
אָדָם שֶׁמִּשְׁנָתוֹ
הָיְתָה סְדוּרָה
בְּמָה יַאֲמִין
בְּמָה יֹאחַז?- אַךְ שָׁוְא
הוּא קָם בַּבֹּקֶר אַחַר לֵיל סִיּוּטָיו
אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה יִהְיֶה
מִלְּבַד
הַהַכָּרָה הַקָּרָה
כִּי שׁוּם דָּבָר אַחֲרֵי מָה שֶׁקָּרָה
שׁוּם דָּבָר-