אַבְקָה סוֹדִית

יֵשׁ לִי אַבְקָה מֵאֵין כָּמוֹהָ
שֶׁתָּמִיד מְנַצַּחַת:
חֹשֶך, נָמֵר וְכָל פַּחַד.

אַף אֶחָד לֹא מַאֲמִין
שֶׁיֵּש לִי אַבְקָה כָּזֹאת
וְכֻלָּם רוֹצִים לִרְאוֹת.

אִם אַרְאֶה לָכֶם
הָאַבְקָה תִּגָּמֵר.
וְאָז, מָה אֶעֱשֶׂה
עִם הַחֹשֶךְ
וְעִם הַנָּמֵר?

*מתוך: "הספר הגדול של שלומית כהן-אסיף", הוצאת עם עובד.

כּוֹכָב וְשֵׁם

לְכָל כּוֹכָב
הַיָּרֵחַ נוֹתֵן שֵׁם,
וְעַל מִצְחוֹ
אֶת שְׁמוֹ רוֹשֵׁם.

כּוֹכָבִים רְבָבָה,
לְכוֹכָב שֵׁם שֶׁל יֶלֶד,
שֵׁם שֶׁל יַלְדָּה
לְכוֹכָבָה.

וְיֵשׁ כּוֹכָב עַל שִׁמְךָ
וְכוֹכָב עַל שְׁמִי,
שֶׁלְּךָ דּוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹמְךָ
וְשֶׁלִּי דּוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹמִי.

**איור ראשי: שרון וובר-צביק.