בין כן כל הוויכוחים והמחלוקות שליוו את חייו של ג'.ד. סלינג'ר, נותרה חידה אחת שנמשכה לא פתורה גם היום: האם ומה הוא כתב לאחר שהפסיק לפרסם בשנת 1965, והאם אי פעם ניתן יהיה לקרוא זאת? החידה הזאת התעוררה שוב לאחר מותו של סלינג'ר ב-2010. בסרט תיעודי שיצא לאחר מותו נטען כי במגירות של הסופר מסתתרים לפחות עוד חמישה כתבי יד בשלב זה או אחר של מוכנות. השנה אנו חוגגים 100 שנה להולדתו של סלינג'ר, האם נזכה לקרוא את מה שהותיר אחריו?

"חלק מהשמועות הן בהחלט מוגזמות", אומר בראיון ל"גרדיאן" הבריטי מאט סלינג'ר (58), בנו של הסופר לרגל 100 שנה להולדתו. עם זאת הוא מודה בקיומם של כתבי היד שטרם פורסמו.

"ראשו של אבי היה מלא ברעיונות ובמחשבות", מספר מאט סלינג'ר, "אני זוכר שלפעמים הוא היה עוצר את המכונית באמצע הנסיעה רק כדי לרשום משהו במחברת ומצחקק לעצמו. אני זוכר שכמעט בכל מקום בבית שלנו הייתה מונחת מחברת בשבילו. לפעמים הוא קרא את החומרים באזניי.

סלינג'ר הבן, שבידיו זכויות על כל עזבונו הספרותי של אביו, מבטיח כי כל כתבי היד יפורסמו "עבור אנשים שאוהבים את כתיבתו של אבי". כאשר הוא נשאל מדוע החומרים האלה עדיין לא יצאו לאור, הוא משיב: "כי הם לא מוכנים עדיין. הוא רצה שאאסוף את כל החומרים יחד, ובגלל ההיקף הרחב של עבודתו, הוא ידע שהעבודה עליהם עלולה לקחת זמן רב".

מאט סלינג'ר הוא שחקן – יש מי שזוכר אותו אולי מהסרט על קפטן אמריקה משנות ה-90 – ומפיק סרטים והצגות. כשהוא החל לעבוד על החומרים שהותיר אביו, הוא לא ציפה כי העבודה עליהם תימשך 8 שנים ועדיין לא תסתיים. הוא מרגיש בר מזל. לקרוא את החומר של אביו לראשונה היה עבורו דבר מאוד רגשי, לדבריו, כמו לנהל דיאלוג בלתי נגמר עם אביו.

בכמה זמן להערכתו ייקח פרסום הספר? "לפחות כמה שנים", עונה סלינג'ר, "אני מקווה שפחות מעשר". לא, הוא מכחיש את השמועה, אין בין כתבי אביו סיפור או רומן על נישואיו. הוא מסרב לפרט במה עוסקים כתבי היד או איזה אופי הם נושאים, "מה שבטוח חלקם יעסקו שוב במשפחת גלס, שהופיעה בכמה מספריו וסיפוריו של האב. מה שבטוח, הקוראים האמיתיים והנאמנים שלו יאהבו אותם".

בעיקר, פוטבול

מאט סלינג'ר נולד ב-1960 ונכנס אל בין דפי ההיסטוריה כאשר קיבל הקדשה מאביו ב"פראני וזואי". הוא היה הבן השני מנישואיו השניים של אביו, לקלייר דגלאס. זה היה כבר אחרי שסלינג'ר פרסם את רוב ספריו המכוננים –"התפסן בשדה השיפון" מ-1951 באו "לאסמה – באהבה ובתעוב: תשעה סיפורים", "פראני וזואי" ו"הגביהו את קורת הגג, נגרים".

כילד, מאט לא היה כל כך מודע לעיסוקיו של אביו. "דיברנו בעיקר על פוטבול ועל מה אנחנו הולכים לעשות ביום רביעי, וכאלה", אומר מאט ומספר על הכבוד שאביו רכש לילדים. "הוא ראה את העולם כמשהו שידפוק אותך אם רק תיתן לו הזדמנות. הייתה לו אמונה אמיתית ואפילו סוג של יראת כבוד כלפי האינטליגנציה המולדת של ילדים".

בספר הזיכרונות שלה "תפסן החלומות" (2000), הציגה אחותו של מאט, מרגרט, המבוגרת ממנו בארבע שנים, דיוקן קודר יותר של תקופת נעוריהם ושל הוריהם. מאט דחה את התיאורים של אחותו וכינה אותם "סיפורים גותיים".

נישואיו הראשונים של ג'.די לאישה גרמנייה, זמן קצר לאחר תום מלחמת העולם השנייה, החזיקו פחות משנה. לאחר שהוא התגרש מאימם של מאט ומרגרט ב-1960, הוא נשא לאישה את קולין או'ניל, אשר חולקת עתה עם מאט את הזכויות על העיזבון הספרותי של האב. זה שנים ששניהם דוחים את החיזורים של הרווי ויינשטיין, המעוניין לקבל זכויות לעיבוד הקולנועי של "התפסן".

מו"לים רבים גם מבקשים מסלינג'ר ומאחותו לרכוש זכויות על סיפוריו הראשונים של האב, אותם הם רוצים לפרסם מחדש, אך מאט מסרב בעקשנות: "אבי התייחס לסיפורים האלה כמעין תרגילים בספרות של סופר מתחיל, כשלב בתהליך, כהתפתחותו שלו כאמן. אני רוצה להגן על יצירותיו של אבי".