הַשְּׂמִיכָה שֶׁל הַשְּׂמִיכָה

כְּשֶׁגָּלָה הַבֻּבָּה עֲיֵפָה,
מִיכָלִי מְכַסָּה אוֹתָהּ
עִם הַבַּדִּים שֶׁבַּמְּגֵרָה.
הֵם הַשְּׂמִיכָה שֶׁל גָּלָה.

כְּשֶׁסָּבְתָא נָחָה עַל הַסַּפָּה,
יוֹאָבִי נָח עַל סָבְתָא.
הוּא הַשְּׂמִיכָה שֶׁל סָבְתָא.

כְּשֶׁמִיכָלִי נִרְדֶּמֶת עַל הַשְּׂמִיכָה,
אִמָּא מְעִירָה אוֹתָהּ בַּלַּיְלָה
בִּשְׁבִיל לְהִתְכַּסּוֹת.
אֲנִי הַשְּׂמִיכָה שֶׁל הַשְּׂמִיכָה!
הִיא מוֹדִיעָה וּמַמְשִׁיכָה לִישֹׁן.

אִמָּא חוֹשֶׁבֶת

כָּל יוֹם בְּשָׁעָה קְבוּעָה,
אִמָּא שֶׁלִּי נִרְאֵית עֲצוּבָה.
הִיא הוֹלֶכֶת לָשֶׁבֶת בֵּין הָעֵצִים,
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהִיא יוֹדַעַת שֶׁגַּל וַאֲנִי מְצִיצִים.
היא לוֹקַחַת אִתָּהּ קָפֶה וּמַחְבֶּרֶת
וּמִשְׁקָפַיִם שֶׁקָּנְתָה בְּעִיר אַחֶרֶת.
עַל מָה הִיא חוֹשֶׁבֶת?
מָה הִיא כּוֹתֶבֶת?
בֵּין הָעֵצִים הִיא נִרְאֵית לִי שׁוֹנָה
גַּל אוֹמֶרֶת שֶׁאִמָּא מְאוֹד חֲכָמָה.
מִתּוֹךְ כּוֹס הַקָּפֶה שֶׁלָּהּ, הָרוֹתַחַת,
יוֹצְאִים אֵדִים בְּצוּרַת מַחְשָׁבוֹת שֶׁהָיִיתִי רוֹצֶה לָקַחַת.

כְּשֶׁהִיא חוֹזֶרֶת מֵהָעֵצִים וְהַקָּפֶה וְהַמַּחְבֶּרֶת
אֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתָהּ – אִמָּא מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת?
מָה אֲנִי אוֹמֶרֶת בְּקֶשֶׁר לַנְּגִיף?
אוֹ עַל הַחֲדָשׁוֹת בַּטֶּלֶוִיזְיָה? אוֹ עַל הַמַּגִּישׁ?
אַתָּה בֶּטַח גַּם מִתְעַנְיֵן מָה דַּעְתִּי עַל הַדִּיּוּן בְּפָּנֶל הַיּוֹעֲצִים
אָה, דֶּרֶךְ אַגַּב, אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה וְגַל עוֹמְדִים שָׁם מֵאֲחוֹרֵי הָעֵצִים.

גַּל אוֹמֶרֶת לִי לִפְנֵי הַשֵּׁנָה
שֶׁאִמָּא הִיא הָאִשָּׁה הֲכִי שׁוֹתֶקֶת בְּכָל הַשְּׁכוּנָה.
הִיא לֹא מְבִינָה
שֶׁאִמָּא חוֹשֶׁבֶת מַחְשָׁבוֹת גְּבוֹהוֹת כְּמוֹ צַמְּרוֹת הָעֵצִים,
שֶׁמַּתְחִילוֹת בַּקָּפֶה שֶׁלָּהּ וּמַמְשִׁיכוֹת עַד לְאָן שֶהָאֵדִים מַגִּיעִים.