הֵם מְנַסִּים לִרְאוֹת אוֹתִי
דֶּרֶךְ עֵינַי
תִּקְרַת הַמּוֹעֲדוֹן
מַרְעִידָה אֶת אֶצְבְּעוֹתַי
אֲנִי נוֹשֶׁמֶת לְקִרְבִּי
אֶת הַמּוּזִיקָה
מִנֶּשֶׁף הָרִקּוּדִים הָאַחֲרוֹן

שֶׁבּוֹ פָּנַי עֲטוּ מַסֵּכָה
כְּמוֹ שְׂפָתוֹן זוֹל
הַנִּמְרָח בְּקַלּוּת רַבָּה מִדַּי
אַךְ לֹא יוֹרֵד בְּמַיִם
לוּ רַק יָכֹלְתִּי לְהַחְלִיט
אֵיזֶה צָד
בִּפְנֵי הַמַּסֵּכָה
לִשְׁטוֹף הַיּוֹם
בְּחֹר הַנִּקּוּז